ביקורת ספרותית על הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987) מאת אלכסנדר דיומא (האב)
ספר מעולה

---

הרוזן ממונטה כריסטו הוא ספר מאת אלכסנדר דיומא האב, שיצא לאור בשנת 1844 הנחשב על ידי רבים לטוב שבספריו, עלילת הספר מתרחשת בעיקר בצרפת ובאיטליה בשנים 1814–1838 על רקע סוף תקופתו של נפוליאון בונפרטה.
הספר מגולל את סיפורו של אדמונד דנטס מלח צעיר ומבטיח תושב העיר מרסיי, אשר עם שובו למרסיי, עומד להינשא לאהובת נעוריו מרסדס ולהיתמנות לרב-החובל של ספינת סוחר נודעת, אך בעלייתו לפסגת ההצלחה מבלי ידיעתו אדמונד הביא על עצמו גם את שנאתם וקנאתם של אנשים שאותם הוא מכיר: פרננד הקטלוני אחד ממחזריה של של ארוסתו מרסדס, רואה חשבון בשם דנגלאר המתחרה על תפקידו של דנטס בספינה, וכמו כן שכנו קאדרוס שרוצה לחמוד את רכושו.
אדמונד דנטס צעיר מאוהב ומאושר מגורלו הטוב מסיבת האירוסין שלו מגיעה, אך דווקא אז האסון הבלתי נמנע פוקד אותו ודנטס מופלל על ידי אויביו באשמת קשירת קשר פוליטי להשבת נפוליאון בונפרטה לשלטון, הוא מוצא את עצמו נכלא במצודת איף מבלי לדעת למה, לדעתי מעצרו של דנטס דווקא ביום הכי חשוב בחייו, ביום בו הוא היה מאושר יותר מאי פעם מייצג גם את שבריריות אושרו של האדם. בתחילה נדמה לו שאין לו כל דרך להימלט, וככל שחולפים הימים מתעורר אצל אדנמונד דנטס הרצון לנקום, הרצון למצוא את האנשים שאחראים להרס חייו כפי שהכיר אותם.
וכאשר הוא יוצא לחופשי אין דבר בעולם שייעמוד בפני נקמתו.

הרוזן ממונטה כריסטו מתואר כהתגלמותו של האדם שהכל מפחדים ומעריצים אותו - הוא מכיר אנשים רבי השפעה וכוח, וכל מי שנמצא סביבו או זוכה בכבוד לפגוש בו אוהב אותו, מעריץ אותו, ומפחד ממנו, כי אף אחד לא יודע עליו כמעט דבר, מעין צבר הרוזן את הונו האגדי? את השכלתו הנרחבת? את גינוניו המרהיבים? כולם שואלים את עצמם את השאלה מיהו בעצם הרוזן ממונטה כריסטו? הרומן עוסק בנושאים שהיו רלווונטים לחיי היום יום של האדם מאז ומתמיד נושאים של גמול, גורל, צדק, אלכסנדר דיומא מעלה שאלה חשובה, עד כמה אפשר להרחיק לכת בנקמה? וכן האם הנקמה כשלעצמה היא מוסרית או לא, והאם המטרה של הנקמה מקדשת את האמצעים שעל פיהם היא תבוצע.
לעניות דעתי הספר מנסה גם להגיד לקורא, שאף פעם אי אפשר באמת לדעת מי מהאנשים שאתה מכיר הוא באמת חבר שלך, ומי מהם שונא אותך, ציטוט מכרך א עמוד 14: "אילו היית רב-החובל של "פרעה" האם היית מחזיק בדנגלר ברצון? "אם אהיה רב החובל או סגן רב החובל, אדון מורל ''השיב דנטס, תמיד אתחשב באנשים שבעלי הספינה שלי נותנים בהם אמון. "יפה דנטס אני רואה שאתה בחור הגון. לא אעצור אותך עוד, לך לדרכך.אני רואה שאתה קצר רוח"."להתראות, אדון מורל, ואלף תודות! הימאי הצעיר קפץ לתוך הסירה, ישב בחרטומה ופקד: "לחתור לקנבייר", בעל הספינה ליווה אותו בעיניו בחיוך על פניו. הוא ראה את דנטס קופץ על הרציף, אחר כך נעלם בתוך ההמון, דנגלר עמד מאחורי בעל הספינה כמצפה לפקודותיו, וכמוהו ליווה במבטו את הימאי הצעיר, אבל מה גדול היה ההבדל בין שני המבטים שליוו את אותו אדם!
הרומן הזה מגולל הרפתקה ייחודית ומותחת, שתשאיר את הקורא במתח רב, מתחילתו ועד סופו, לפי דעתי הרומן "הרוזן ממונטה כריסטו" הוא קלאסיקה אמיתית
מומלץ מאוד.

» ביקורות נוספות של נמרוד
» ביקורות נוספות על הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)