ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 16 באפריל, 2020
ע"י בר
ע"י בר
"טוב זה באמת ספר קליל" אמרתי לעצמי בעודי שולפת אותו מהמדף. שמעתי כל כך הרבה על הספר הזה בכל מיני הזדמנויות כאלו ואחרות. ממדף הספרים שלי הוא נראה מרוט ועלוב כאילו עברה עליו טלטלת חיים. אני פותחת אותו והדף הראשון תלוש בצורה א-סימטרית ומכוערת. הספר לא שלי. הוא של בן הזוג. מיד גלגלי הקנאה מתחילים לעבוד. –בטח בת זוג אחרת נתנה לו עם הקדשה והוא תלש את זה כשנפרדו. –בטח הוא כתב לה שם משהו יפה עם שמות חיבה והיא שכחה את זה אצלו כשעזבה את הבית. –אולי רשמה לו עד כמה היא אוהבת וכשרבו התעצבן ותלש.
"מה זה?", שאלתי. "למה העמוד הראשון נתלש?" והוא עצמו מרים את הראש מהמחשב, מסתכל עליי..."מה זה?, לא זוכר אין לי מושג. יש לי את הספר הזה שנים".
נכנסתי לאינטרנט לבדוק את שנת ההוצאה. כי כאמור.. העמוד הראשון אינינו.
1998. שמעתי רבות על הספר בהקשרים כאלו ואחרים. הוא נחשב חלוצי בזמנו, גס וחסר מעצורים. האם "חכמת הבייגלה" יעבור את מבחן הזמן? האם גם היום הספר הזה הוא מה שנקרא: "אין, אחי.. חובה, חובה לקרוא!"
אני מתלבטת ובכל זאת נותנת צ'אנס.
העלילה עוקבת אחר חייו של סטודנט צעיר ותהפוכות הנפש שהוא עובר בעיר הגדולה.
אחד מהדברים הבולטים ביותר בספר זו הכנות שלו. הוא כתוב בצורה פשוטה ויומיומית. אני קוראת והדברים נשמעים מוכרים. הוא עוסק בפרטים הקטנים של החיים: זוגיות, עבודה, חיפוש עצמי...
בסיום אני יושבת וחושבת איך אני מגדירה בביקורת את מה שחשתי בעת הקריאה? מצד אחד התחברתי, מהצד השני גם לא. התרגשתי אבל לא מספיק. לא גיליתי את אמריקה אבל וואלה, גם לא תמיד צריך. החצי הראשון של הספר עבר עליי בעייפות בעוד החצי השני טס ואני בעקבותיו.
אה- הא! לבסוף זה היכה בי:
זהו ספר לאנשים שלא קוראים ספרים. אחד מאותם הספרים שמביאים כמתנת יום הולדת לבחור או בחורה צעירים.
זהו ספר לבני נוער? הייתכן? פתאום מרגיש לי קצת שכן. זו הייתה הבעיה המרכזית שלי. הרגשתי שאני קוראת ספר נוער. מנסים להכניס אותי לעולם "המגניב" של המבוגרים אבל אני כבר שם. אני זה המבוגרים. השפה לא מרשימה אותי, ה"קוליות" לא קונה אותי. אני כבר אחרי זה.
ובכל זאת.. המשכתי לקרוא. היה לי נחמד. לעיתים גם משעשע.
לאחר הקריאה מאחורי הכריכה מופיע לו הציטוט המדויק:
"טפשי וחכם, מצחיק ועצוב, שנון ורדוד, ילדותי ובוגר. זה הסופר, זה הספר, אלו החיים."
אכן.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
כשמו כן הוא "חוכמת הבייגלה". כמה בייגלה חכמים כבר ראית? :-)
במקרה של הבייגלה הזה גם לא נראה טעים במיוחד. ;-) |
|
בר
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
Pulp_Fiction- תודה רבה. לא הרגשתי ש"הראש" של האנשים השתנה בצורה קיצונית. אני חשבתי שהבעיה היא שמה שהשתנה זו הכתיבה. הכתיבה קצת מרגישה מיושנת ולא רלוונטית.
היום הכל כל כך פרוץ שכתיבה כזו לא מרגישה מיוחדת או מעניינת מספיק לדעתי אלא סתם גימיק. מושמוש- תודה. האמת היא שחוץ מהספר הזה לא קראתי ספרים נוספים של הייטנר. הוא אכן מציג נושאים בקלילות הומור וגם רגש וחכמה. היו דברים מאוד יפים בספר ועם זאת לא הצלחתי מספיק להתחבר. חני- מסכימה.. לכן כתבתי שמרגיש שקראתי ספר נוער למרות שהוא לא מתומחר להיות כזה. לכן הדיסוננס |
|
חני
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
שטחי וקליל
מתאים לגיל מסויים.
|
|
מושמוש
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
קראתי
רק 'פרק ראשון' ועוד קטעים פה ושם אולי מספרים אחרים שלו. עוד לא יצא לי לקרוא את הספר אבל חושב שהוא כותב חכם וגם מציג את הנושא בקלילות. גם וגם. שילוב מעניין. תודה על הביקורת.
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
זה ספר נחמד שלא ממש שרד את מבחן הזמן.
כי "הראש" של האנשים הצעירים כל כך השתנה מאז. אבל לאותם הימים הוא היה אחלה. זה היחיד של הייטנר שעוד שווה משהו.
ביקורת יפה. |
|
בר
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
סקאוט- תודה, יכולה להבין למה את חושבת ככה.
מחשבות- נכון, עד היום אנשים מדברים עליו רבות וטובות. בגלל זה הפיתוי לקריאה היה חזק ממני. מאמינה שהוא מבוקש בחנות מפני שקונים אותו כמתנות יומולדת ומפזרים בין ההמון! |
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
מעניין שעד היום הוא מבוקש אצלי בחנות משל היה איזה שייקספיר או דומה.
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
ספר מטופש שחבל שהעצים בוזבזו עליו.
דבילי וריקני. מספרים כאלה צריך לנוס כמה שיותר רחוק אבל כתבת יופי של סקירה חיננית לספר כזה. |
17 הקוראים שאהבו את הביקורת