ביקורת ספרותית על ספר הנשמות - כתר מתח. המפקח מקלין #2 מאת ג'יימס אוסוולד
ספר לא משהו

---

#
לא אלאה אתכם בסיפור על הספר הגרוע הזה. אדינבורו, גשם, קור, שלג, קור, ערפל, קור ושכשוך בבוץ ובמים קפואים. מפקח משטרה, מקלין שמו, שהוא בחור טוב ונאה, המסור מאד לעבודתו במשטרה, אבל כפוף לטמבל טיפש ורע-לב. הוא מנסה לפתור תעלומה של רצח מזוויע של נשים שנראה דומה להטריד לפעילותו של רוצח, שנלכד לפני 12 שנה, ומת ונקבר כעת. יש לו עניין אישי ברוצח הזה, עניין שגורם לו להתלהם, להתמוטט, לזעום ולצעוק על הממונה עליו.

המשטרה נעזרת בפסיכולוג שבונה פרופילים של פושעים מצמררים, ובמקרה של המפקח מקלין הוא אמור לעזור לו להתמודד עם רגשותיו ולבחון את כושרו להמשיך לעבוד. מקלין דוחה את פעילותו של הנ"ל בשני התחומים, האמת - בצדק רב. קשה למצוא תיאור יותר מפורט לשרלטנות, חוסר ידע ומקצועיות וחוסר תבונה, מתיאורי פעילותו של הפסיכולוג הנ"ל.
מה עוד? חובבי המאגייה והוודו, צופנים חורשי-רע בספרים עתיקים, אנשי מסדר סודי ושטן שמתחבא בין דפי ספר עתיק – גם אלה ימצאו בספר הזה עניין.

מה שהכי גרוע הוא, שכתבתי כבר על ספר גרוע באותה מידה, שכולל את אותם אלמנטים פרי עטו של אותו סופר, לפני איזה ארבע שנים, ובכל זאת קניתי את הספר במחיר מציאה באחד מהירידים. הזיכרון – זה שהיה צריך למנוע ממני לעשות אותה טעות פעמיים – עליו אני מסתמכת הוא משענת קנה רצוץ. אני צריכה ללמוד להשתמש ברשימות.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על ספר הנשמות - כתר מתח. המפקח מקלין #2