ביקורת ספרותית על זקופים - גברים מדברים מיניות מאת יוסי אשור
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 29 במרץ, 2020
ע"י לי יניני


יוסי אשור מגולל בספר הבכורה שלו 28 מונולוגים מפי גברים, ממגוון הגילאים וסטאטוסים חברתיים על המיניות שלהם: צעירים, רווקים, נשואים, גרושים, גברים בזוגיות עם או בלי ילדים ומהקהילה הלהטבי"ת.

יוסי אשור כותב שחונכנו שלא מדברים על מיניות עם המשפחה, וכל שיחה בנושא זה הינה בגדר טאבו, דברים שבינו לבינה או בינו לבינו.

הספר הנוכחי הרים את הכפפה בספרות הכתובה בנושא עטוף בבד כהה אטום.

בפתח הדברים יוסי אשור ממליץ לקחת הפוגה בין פרק לפרק. כך עשיתי גם אני והפנמתי. את הקריאה עשיתי בלגימות קטנות ובין לבין.

היות ומדוברים בספר "גברי", לא לחינם כל מי ששותף לספר הזה הם נטו גברים החל מהסופר, הכותבים, העורך והמעצב הגרפי.

המונולוגים מעניינים ופותחים צוהר לעולם שאנחנו פחות חושבים עליו. תמצאו בו קול אחר וחשיפה לעולם מיני גברי. מאחורי החומה נחשפות רגשות של בושה, אשמה, פחד ועוד.

הכתיבה בספר אינה ספרותית ומובאת לקורא בשפה יום יומית, מדוברת ולעיתים בוטה וגסה ללא עידון.

יוסי פונה למגדרים השונים: גברים, נשים, בני נוער, להטבי"ם ומכריז בקול תרועה, אין בין הצדדים הללו מלחמה או תחרות. כל בקשתו של הסופר הם הבנה, הכרה והפנמה, תוך כדי זיקוק וחידוד לקוראים שמדובר בגברים מהשורה.

ישנם מונולוגים שמעוררים חמלה ומסבירים התנהגות זו או אחרת, לא רק נשים נאנסות... יש גם גברים שנפגעו, נאנסו והפצעים הללו יצרו אצלם צלקות שמלוות אותן לאורך כל חייהם.

ניתן להבחין שהשפעת ה-ME TOO השפיעה על הספרות. הספר המוכר לא פחות ממולו הינו "ערות" של תמר מור סלע. לעניות דעתי שניהם משפיעים על השיח בנושא המיניות שהיווה "טאבו" בחלקים מסוימים של האוכלוסייה בעולם.

המונולוגים מקרינים רגש כלפי הצד השני, מושיטים ידיים להבנה, וחושפים סרטים שמתרוצצים במוחם של גברים. ככל שהתקדמתי בקריאה הספר מוכיח, עד כמה מערכת החינוך וההורים צריכים להתייחס לנושא המיניות.

לסיכום, ספר חשוב, פוקח עניים, מעורר חשיבה מחדש, מלמד ופותח צוהר לקול הגברי.

בשורה התחתונה: מאחורי השרירים – יש גם לב!
לי יניני

אריה ניר, הוצאה לאור, מערכות יחסים וזוגיות, מונולוגים, 250 עמודים, 2020


24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מסמר עקרב (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
עם שם ועטיפה בוטים מינית, שכמו צורחים "אנו הוולגריות בהתגלמותה", לא אתפלא עם התוכן יענה להם: "הלו, חבר'ה, יש פה תור. אני הייתי כאן קודם"...
לי יניני (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
FULP - תודה ... :-)
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
לספר הזה גם היה צריך לקרוא 'ערים'.
כתבת מעולה.
לי יניני (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
Paprr jam....נכון. תודה
לי יניני (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
דינה :-)
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה על הביקורת. אלה ספרים חשובים, דווקא ובמיוחד אלה שמביאים את הקול הגברי. יש בהם הטייה מסוימת, מן הסתם, כמו בכל השמעת קול של מה שעדיין נחשב טאבו (הרגשתי את זה חזק מאוד ב"ערות" של מור-סלע), ובכל זאת - כדאי לקרוא אותם.
dina (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
חייכת אותי עם משפט הסיכום. נשמע מעניין.
לי יניני (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מחשבות מי כמוני לא יבין למה שאתה מתכוון... חה חה חה
מורי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
הבנת למה חשבתי שזה מד''ב?
לי יניני (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סקאוט - זה גם לא כוס התה שלי אבל לפעמים מעניין לקרוא משהו קצת שונה
לי יניני (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מחשבות - זה לא מדע בדיוני.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
יפה.
שמעתי עליו ואף קראתי משפטים אחדים ממנו לפני מספר שבועות.
למרות החשיבות הרבה, זה לא כוס התה שלי.
אולם, סקירה טובה. תודה.
מורי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
כשקיבלת את הספר בארגז בחנות, הסתכלי סביב היכן מדף המד"ב.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ