ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 21 במרץ, 2020
ע"י רוןש
ע"י רוןש
"אני נועץ עיני בכחלוליות הצוננת של הארנים שמעבר לחלון,
ורק עתה הריני מבחין בתנועה מוזרה בין הגזעים ,
לאט לאט מתבלטות מן הערפל דמיות במדי צבא, הם קרבים אל המסילה מתפרסים לארכה של הרכבת וקופאים במקומם, במרחק
כחמישים מטרים זה מזה.
מה זה אני שואל, למעשה את עצמי ולא את השכן "נדמה לי כי מכתרים אותנו?"
"קאראנטין" אומר האיש חרש .
"הקאראנטין שלחוף הים השיג אותך"
"ואותך? אני מתרגז פתאום. מרגיזה אותי התערבותו הבוטחת בעצמה. "אותך לא השיג?"
"אני כבר חליתי"
"מתי הספקת?
"הו זה משכבר הימים ! הוא עדיין חרישי ושלו "לפי המושגים שלכם ,לפני ימים רבים מאוד"
"וקאראנטין זה האם לזמן רב הוא?" שאננותו מכעיסה אותי."אם כבר התנסית"
"בדיוק כנדרש ,כדי שתשוב לביתך בריא"
"אני בריא!אני בריא לחלוטין!"
קאראנטין /ולאדימיר מקסימוב ע"מ 11
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
סקאוט, הספר הוא על בידוד/הסגר המוטל על רכבת עקב התפשטות הכולירה.
נראה שכולם קוראים על מגיפות עכשיו. כנראה לא מסתפקים בקורונה. :-) |
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
2 מטר פתאום מרגיש פינטס. יש סיבה להיות אופטימיים.
תכלס, כולם בריאים לחלוטין עד שהם חולים. חלקם הופכים להיות חולים לחלוטין וחלקם חוזרים להיות בריאים לחלוטין. ככה זה. |
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
על מה הספר?
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
