ביקורות ספרים על הספר קאראנטין - ספריה לעם #208

"אני נועץ עיני בכחלוליות הצוננת של הארנים שמעבר לחלון, ורק עתה הריני מבחין בתנועה מוזרה בין הגזעים , לאט לאט מתבלטות מן הערפל דמיות במדי צבא, הם קרבים אל המסילה מתפרסים לארכה של הרכבת וקופאים במקומם, במרחק כחמישים מטרים זה מזה. מה זה אני שואל, למעשה את עצמי ולא את השכן "נדמה לי כי מכתרים אותנו?" "קאראנטין" אומר האיש חרש . "הקאראנטין שלחוף הים השיג אותך" "ואותך? אני מתרגז פתאום. מרגיזה אותי התערבותו הבוטחת בעצמה. "אותך לא השיג?" "אני כבר חליתי" "מתי הספקת? "הו זה משכבר הימים ! הוא עדיין חרישי ושלו "לפי המושגים שלכם ,לפני ימים רבים מאוד" "וקאראנטין זה ... המשך לקרוא

רוןש