ביקורת ספרותית על שקרנים מלידה - מדוע איננו יכולים לחיות בלי שקר מאת איאן לסלי
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 5 בפברואר, 2020
ע"י yaelhar


#
לפעמים אני נמשכת לכותרת מעניינת המבטיחה תובנות חדשות, אפילו אם זה ספר עיון כמו הספר הזה. בפועל נדיר מאד שאמצא התאמה בין כותרת מרתקת לסיפור כמו בספר הזה. כותרת המשנה "מדוע איננו יכולים לחיות בלי לשקר" היא נכונה בעיני, ועדיין הספר מבטיח יותר משהוא מקיים, ואם זה לא בדיוק שקר, זה גם לא בדיוק אמת.
ובכן – תובנות חדשות לא יהיו פה. רוב מה שלסלי כותב עליו ידוע לנו – לפעמים מקריאה, לרוב מניסיון בחיים. גם ההבדלים שלסלי מוצא בין שקר, שקרנות פתולוגית ובדאות לא הצליחו לגרום לי להתלהב, או להרגיש שיש פה משהו חדש.

מפתה להשוות את לסלי לגלדוול. שניהם עיתונאים (לסלי הוא גם פירסומאי) שניהם בריטיים (גלדוול מתגורר היום בארה"ב) הם כותבים על נושאים דומים - בעיקר על תובנות מתחום מדעי ההתנהגות, שהוא נושא שמעניין את כולם. את הדוגמאות הם מביאים מאותם מחקרים שנעשו בתחום הזה. הספר האחרון של גלדוול שקראתי היה "לדבר עם זרים" שנושאיו והתייחסותו חופפים לעתים את הספר הזה. שני הסופרים מצטטים גם ספרות יפה ומאפיינים את התופעות עליהן הם כותבים במשפטי-מחץ פשוטים וברורים. ההבדל ביניהם הוא ברמת הכתיבה, ובייחוד של הרעיונות שמבחינתי נוטים בבירור לטובת גלדוול.

והרי הכותרות של מה שמנסה לסלי לסכם בפרק הסיום של הספר "אחרית דבר – איך להיות ישרים"
1. לעבוד בצוותא כמחסום בפני רמאות ושחיתות (ומעניין לבחון רמאים המתאגדים לצורך רמאות...)
2. הטילו ספק בוודאות שלכם. (ואם אי אפשר – בעייה שלכם...)
3. השאירו שוליים הכרחיים לאשליה. בעברית – פלאצבו. לא כל מעשי הרמאות הם שליליים – מרפאים יכולים לרפא חולה שמאמין שהם מרפאים אותו גם אם אנחנו יודעים שמדובר בתרמית. כלומר, שקר אינו תמיד רע ואמת אינה תמיד טובה, תלוי בשיפוט מוסרי.

והנה מה שלמדתי מספרו של גלדוול:
1. אנשים מתרבויות שונות מבטאים את רגשותיהם באופן שונה. (גם אם הרגשות זהים)
2. אחוז גילוי השקרים של אנשי מקצוע כמו שופטים וחוקרים קרוב מאד לניחוש (54%)
3. רעיון טוב שפותר בעייה הוא לפעמים רעיון רע כשמשתמשים בו בנסיבות אחרות או בלי להבין אותו עד הסוף.
4. קשה מאד לשכנע מישהו להיפרד ממה שלדעתו היא אמת חצובה בסלע.

אני די בטוחה ששני הסופרים לא הושפעו זה מזה וכתבו את הספרים שלהם בכוונה טובה ובמיטב כשרונם. הם אמרו ביושר את דעתם על שקרים ואמיתות וחיזקו אותה בדוגמאות (זהות) ממחקרים עכשוויים. ואני נהניתי מהאחד ונשארתי אדישה לאחר וזה – אם צריך עוד דוגמה – הוא מה שעושה ספרות טובה לקורא.



25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
בלו בלו תודה רבה (-:
בלו-בלו (לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
ניתוח מצויין. אחרי שאני קוראת אותך אני מבינה שלזה התכוונתי...
yaelhar (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב.
האמת היא שכולנו "קוראים" שפת-גוף של אחרים ואת חלק מהרמזים אנחנו מפענחים בלי בעיות - בלי קשר לשקרים. אני זוכרת את הסידרה ההיא (שהיתה מעניינת ומתישה בו-זמנית) והיו בה דברים נכונים בהחלט.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מעניינת .
עם זאת, נראה שלא אקרא אף אחד מהספרים המדוברים.
היתה פעם סדרה מעניינת בשם Lie To Me אודות אדם המזהה שקרים ע"י ניתוח מדעי מדוייק של סימני גוף. מעניין לדעת כמה זה ישים במציאות.
https://www.imdb.com/title/tt1235099/?ref_=fn_al_tt_1
yaelhar (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
סביר שלו לא הייתי קוראת קודם את ספרו הטוב של גלדוול "לדבר עם זרים"הייתי נהנית מהספר הזה יותר. אבל החפיפה בין שני הספרים והיכולת המצויינת של גלדוול להמחיש רעיונות קלקלה לספר הזה בעיני.
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
מעניין מאוד. קראתי את הספר לפני מספר שנים ודווקא נהניתי ממנו מאוד.
אהבתי את סיפור על מכונת אמת והגנבות מבית הספר לאחיות.
המחקר מדוע וכמה הפעוטות והילדים בוחרים לשקר הוסיף לי תובנות רבות.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, מיכל.
מפרגנת, כדרכך.

לא תוכלי לדעת אם אני משקרת (ובדרך כלל לא תוכלי לדעת אם משקרים לך) מסתבר שדווקא אלה שמגמגמים ומתבלבלים הנחשדים בשקרים הם לעתים קרובות דוברי אמת...
מיכל (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת נפלאה, כרגיל.
אבל רגע, מאיפה לי שאת לא משקרת?
:-)
yaelhar (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
אני לא רואה סתירה בין העובדה שרגשות והתנהגויות הם יחסיים לתרבות, לבין העובדה שנהניתי מספר אחד והייתי אדישה לשני.
מה שניסיתי לומר - לא בהצלחה יתירה לפי התגובה - הוא שהכישרון הספרותי ולאו דווקא התזה או הדיוק המדעי - הוא מה שקובע אם תהנה ותפיק מהספר, גם כשמדובר בספרי עיון.

אני לא ממליצה על ספרים. קטונתי. טעם ספרותי הוא לגמרי אישי. אני כותבת רק מה אני חוויתי בקריאה.
המורה יעלה (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
לא ממש הבנתי את הביקורת, מצד אחד את אומרת שדברים (למשל שקרים או רגשות) הם יחסיים לתרבות. מצד שני את אומרת ששני ספרים - אחד נהנית ממנו ואחד את אדישה מוכיח שאחד טוב והשני לא... או שלא הבנתי את כוונתך

הספר נשמע מסקרן אבל לא לגמרי הבנתי אם זו המלצה או לא על מי מהספרים





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ