“#
לפעמים אני נמשכת לכותרת מעניינת המבטיחה תובנות חדשות, אפילו אם זה ספר עיון כמו הספר הזה. בפועל נדיר מאד שאמצא התאמה בין כותרת מרתקת לסיפור כמו בספר הזה. כותרת המשנה "מדוע איננו יכולים לחיות בלי לשקר" היא נכונה בעיני, ועדיין הספר מבטיח יותר משהוא מקיים, ואם זה לא בדיוק שקר, זה גם לא בדיוק אמת.
ובכן – תובנות חדשות לא יהיו פה. רוב מה שלסלי כותב עליו ידוע לנו – לפעמים מקריאה, לרוב מניסיון בחיים. גם ההבדלים שלסלי מוצא בין שקר, שקרנות פתולוגית ובדאות לא הצליחו לגרום לי להתלהב, או להרגיש שיש פה משהו חדש.

מפתה להשוות את לסלי לגלדוול. שניהם עיתונאים (לסלי הוא גם פירסומאי) שניהם בריטיים (גלדוול מתגורר היום בארה"ב) הם כותבים על נושאים דומים - בעיקר על תובנות מתחום מדעי ההתנהגות, שהוא נושא שמעניין את כולם. את הדוגמאות הם מביאים מאותם מחקרים שנעשו בתחום הזה. הספר האחרון של גלדוול שקראתי היה "לדבר עם זרים" שנושאיו והתייחסותו חופפים לעתים את הספר הזה. שני הסופרים מצטטים גם ספרות יפה ומאפיינים את התופעות עליהן הם כותבים במשפטי-מחץ פשוטים וברורים. ההבדל ביניהם הוא ברמת הכתיבה, ובייחוד של הרעיונות שמבחינתי נוטים בבירור לטובת גלדוול.

והרי הכותרות של מה שמנסה לסלי לסכם בפרק הסיום של הספר "אחרית דבר – איך להיות ישרים"
1. לעבוד בצוותא כמחסום בפני רמאות ושחיתות (ומעניין לבחון רמאים המתאגדים לצורך רמאות...)
2. הטילו ספק בוודאות שלכם. (ואם אי אפשר – בעייה שלכם...)
3. השאירו שוליים הכרחיים לאשליה. בעברית – פלאצבו. לא כל מעשי הרמאות הם שליליים – מרפאים יכולים לרפא חולה שמאמין שהם מרפאים אותו גם אם אנחנו יודעים שמדובר בתרמית. כלומר, שקר אינו תמיד רע ואמת אינה תמיד טובה, תלוי בשיפוט מוסרי.

והנה מה שלמדתי מספרו של גלדוול:
1. אנשים מתרבויות שונות מבטאים את רגשותיהם באופן שונה. (גם אם הרגשות זהים)
2. אחוז גילוי השקרים של אנשי מקצוע כמו שופטים וחוקרים קרוב מאד לניחוש (54%)
3. רעיון טוב שפותר בעייה הוא לפעמים רעיון רע כשמשתמשים בו בנסיבות אחרות או בלי להבין אותו עד הסוף.
4. קשה מאד לשכנע מישהו להיפרד ממה שלדעתו היא אמת חצובה בסלע.

אני די בטוחה ששני הסופרים לא הושפעו זה מזה וכתבו את הספרים שלהם בכוונה טובה ובמיטב כשרונם. הם אמרו ביושר את דעתם על שקרים ואמיתות וחיזקו אותה בדוגמאות (זהות) ממחקרים עכשוויים. ואני נהניתי מהאחד ונשארתי אדישה לאחר וזה – אם צריך עוד דוגמה – הוא מה שעושה ספרות טובה לקורא.”

“ספר טוב מאוד
אחרי סקירה והגדרה של מהו שקר ברמה אוניברסלית ותרבותית
הספר מתקדם לחיפוש שורשי השקר במדעי ההתנהגות והמח
חשיפה מרתקת לאופן בו בני האדם (וחיות) בעצם חוווים את המציאות
הספר לכל אורכו משובץ בסיפורים אמיתיים ומחקרים וניסויים שממחישים את העובדות
מעורר מחשבה על תפיסת המציאות הסוביקטיבית ואולי הבילתי אמינה של כל אחד מאיתנו

אני מניח שאחזור לקרוא בו כדי לעבד שוב את הרעיונות
מומלץ!”