ביקורת ספרותית על יום השנה לסלט - מחודש מאת מאצ'י טאווארה
ספר מעולה

---

טנקה (短歌 , מילולית: "שיר קצר") היא שיר יפני מסורתי בעל 31 הברות. מספר ההברות בחלק הראשון של שיר טנקה הוא 5-7-5 , ובהמשך יש תוספת הברות במבנה 7-7, והן נותנות מענה/תגובה לחלק הראשון של השיר.

פרופ' בן עמי שילוני מתאר בספרו "יפן המסורתית" שהתפתחות הספרות והשירה ביפן קיבלה תנופה בתקופת שושלת היאן לאחר שהתפתח הכתב הפונטי (קאנה), אשר נתן ליפנים אפשרויות ביטוי נרחבות יותר של השפה הכתובה. בתקופה זו קריאת שירה, כתיבת שירה ומשחקים המבוססים על שירה היו נחלתו של כל משכיל, ובה הומצאה שירת הטנקה, שהפכה לצורה הסטנדרטית של השיר היפני.

פרופ' שילוני מציין שבשנת 905 נאספו, בהוראת הקיסר, 1111 שירי טנקה ונאגדו לאוסף הנקרא קוֹקין-ווּּאקשוּ (Kokin Wakashū 古今和歌集) או בקיצור קוֹקינשוּ (Kokinshū 古今集), הכולל שירים של כ-120 משוררים, המאורגנים לפי נושאים שונים, ביניהם: שירי טבע לפי עונות, שירי ברכה, פרידה, מסע ואהבה. הרוח השורה על השירים היא של עיקרון, שנקרא מאוחר יותר מוֹנוֹ-נוֹ-אַוַּארֶה, הכולל את התפישה הבודהיסטית של אירעיות הדברים, אך גם את התפישה שיש להנות מהאסתטיקה והיופי של אותם אירועים חולפים.

דוגמא לשיר טנקה של המשוררת אוֹנוֹ-נוֹ-קוֹמַאצִ'י בתרגומו של פרופ' בן עמי שילוני:

אוּלַי נִרְדַּמְתִּי
כַּאֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי עָלָיו,
כִּי רְאִיתִיו מוּל עֵינַי.
לוּ יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה חֲלוֹם
לֹא הָיִיתִי מִתְעוֹרֶרֶת.


הספר "יום השנה לסלט" נכתב על ידי מאצ'י טאווארה בהיותה מורה צעירה בת 24, ובו היא מתארת אירועים שונים מחייה כמורה, אהבה ופרידה, קונצרט ג'אז, ביקור בסין, ביקור אצל הוריה וכו'. הספר מורכב במקור מכמאתיים עמודים הכוללים 3 שירים לעמוד, כאשר כל שיר מורכב מ-31 הברות, כפי שמקובל בשיר טנקה מסורתי, אך טאווארה הציגה את השיר במבנה לא מסורתי - כטור של 31 הברות רציפות מלמעלה למטה (לא ניתן לשמור בעברית על המבנה הזה, ולכן יעקב רז תרגם את השירים במבנה מסורתי יותר של שני חלקים, אך ללא הקפדה על מספר ההברות). טאווארה הרשתה לעצמה לנהוג בחופשיות עם מבנה השיר וגם עם נושאיו - היא משלבת נושאים מחיי היום יום, קטעי שיחה ואף מילים לועזיות.

יעקב רז מתאר את הספר כסיפור הצלחה ביפן כאשר המחברת השתתפה בתוכניות טלוויזיה, הופקו סדרות טלוויזיה וסרט בעקבות הספר, יצאו ספרי קומיקס ומדבקות על פיו וגם קמה תנועה ספרותית שנקראה "תופעת הסלט", שבה אנשים רבים ניסו את כוחם בכתיבת שירה בסגנון דומה. אף יצא ספר נגדי הנקרא "יום השנה לסלט של הגברים" ובו ניתן מענה גברי של שירים במספר זהה למספר השירים בספר המקור, כאשר כל שיר מתכתב עם השיר המקביל לו בספר המקורי.

נראה שהספר הזה הלהיב את הצעירים שקיבלו שירה בגובה העיניים, המבוססת בחלקה על דפוסי שירה מסורתיים, אך מציגה נקודת מבט חדשנית כניגוד לשירת הטנקה המסורתית, שנחשבה למיושנת.

כמה שירים לדוגמא:

1)
זֶה אַתָּה
שׁוֹעֵט לְאֹרֶךְ
שְׁבִיל הַחוֹף

תָּמִיד בּוֹחֵר בַּשִּׁיר הַזֶּה
"הוֹטֶל קָלִיפוֹרְנִיָּה"



2)
אֵיזֶה פֶּלֶא
אַהֲבָה קְטַנָּה
מֻנַּחַת עַל כַּף יָדִי

אַחֲרֵי שֶׁחָצְתָה אֶת
יַם דֹּאַר-הָאֲוִיר



3)
עַכְשָׁו
כְּשֶׁאֲנִי זוֹכֶרֶת
אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם

גִּלְיוֹן הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁל כָּל תַּלְמִיד
נוֹשֵׂא אִישִׁיּוּת



4)
מַגִּיעָה לְתַחֲנָה
דַּקָּה אַחַת
מֻקְדָּם מִדַּי

דַּקָּה אַחַת
חוֹשֶׁבֶת עָלֶיךָ



5)
חֲסִילוֹנִים מְטֻגָּנִים
כְּשֶׁאָנוּ יוֹצְאִים
מֵהַמִּסְעָדָה

הַזָּנָב שֶׁלִּי וְהַזָּנָב שֶׁלְּךָ
סְדוּרִים זֶה לְצַד זֶה



6)
נְהַר מוֹנִיּוֹת
זוֹרֵם
בִּשְׁתַּיִם לִפְנוֹת בֹּקֶר

מַעֲבַר חֲצִיָּה
עֲדַיִן יָשֵׁן



7)
מִבַּעַד לסְסְסְסְסְסְ
רוֹטֵט
שֶׁל הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד

רוֹאָה אֶת הַמִּטְרִיָּה שֶׁלְּךָ
נְמוֹגָה לְמֶרְחָק



8)
"תִּתְחַתְּנִי
עִם בָּחוּר טוֹב"
אוֹמֵר הַבָּחוּר

שֶׁלֹּא יִשָּׂאֵנִי
וּמְנַשְּׁקֵנִי



9)
לִקְרַאת בֹּקֶר
שֶׁל פְּרִידָה
אֲנִי מְטַגֶּנֶת

חֲבִיתָה
בְּטַעַם דְּמָעוֹת



לא כל השירים מרטיטים את הלב באותה המידה או מובנים למלוא עומקם בקריאה ראשונה, אך רבים מהם מצויינים.

ספר השירים הזה מומלץ לכל אוהבי השירה המעוניינים להיחשף לשירה רעננה עם אלמנטים יפניים קלאסיים.
אין לכם אותו עדיין באוסף ספרי השירה ?! למה אתם מחכים ?

נ.ב. הרצאה מעניינת של פרופ' יעקב רז על שירה יפנית: שלישירה עם פרופ' יעקב רז.

» ביקורות נוספות של פרפר צהוב
» ביקורות נוספות על יום השנה לסלט - מחודש