ביקורת ספרותית על מלכה שלי מאת ז'אן-בטיסט אנדראה
ספר מעולה

---

אהבת קיץ בין ,של, נער עם בעיות מיוחדות,לבין ויויאן,נערה פריזאית המגיעה לחופש היא ליבו של הסיפור . וכל זה על רקע ההרים הפירנאים, המרעה, בקתות המסתור, והטבע.
לא, אין זה בדיוק ספר רומנטי, אבל מגולמת בו התקשרות בין שתי דמויות, במציאות, בדמיון ובנפש של של.
המטרה בבריחה של של היא לחפש את עצמו. באגדה היוונית של ארוס ופסיכה בשלב הראשון שלה, ארוס הוא הדומיננטי ופסיכה צריכה לקבל את הכללים שלו. בסיפורנו התפקידים מתחלפים, של הוא הנשמע לכללים והמסע לגילוי זהותו הוא אחר משל פסיכה.
אפשר לזהות טקסי חניכה ובגרות בסיפור של של. הדרך אל הכניסה למערה שבה יש ציורים קדמונים,בה של חייב לציית להוראותיה של ויויאן. דומה לקטע שבו פסיכה יורדת לשאול ולשמור מלתת את העוגיות מאלו שמתחננים לקבל אותם.
מעניין כי גם כאן לרועה יש תפקיד ויש גם מכשולים שיש להיזהר מהם. הסיום כמובן שונה ומודרני.

בסך הכל זה סיפור קומפקטי, קולח, מרתק, מעורר רגשות ומעניין. בצד זאת הוא מפנה זרקור לאוכלוסיה של שקופים בחברה המודרנית שלנו.
כדאי לקרוא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על מלכה שלי