ביקורת ספרותית על לונלי - עם אלה בן צבי מאת פלג כהן
ספר טוב

---

באחד מביקורי את שני נכדי בצרפת, הושיב אותי הבכור באמירה פשוטה, "שב סבא". לידו ערימה של קוביות עץ קטנות בגודל יחידות דומינו.
ההתחלה הייתה בעיני אטית, כל מיקום אבן נמדד בסרגל, ובשלב מסוים החל מבנה מורכב ומסובך לצמוח. לא אלאה את הקוראים בפרטיו, אבל המורכבות הביאה לשלמות.
כזאת הייתה הקריאה שלי בספר לונלי, בוגר טראומה ממלחמת לבנון, נודד במרחבי אפריקה לכל אשר האירועים וההרפתקאות ייקחו אותו.
האם המוות הפתאומי של אביו היה הגורם לתנועה הבראונית, (תנועה של חלקיקי אבק באוויר), באפריקה? איני יודע, מה עוד שהמטייל עצמו אינו מחפש וחופר בנבכי נשמתו. כל הטיול הוא "כאן ועכשיו" ו"זרום עם הקורות אותך". חלק מהקורות אותו שמעתי אפילו ממטיילים כמוהו, כמו להיות מושלך לכלא. במקרה שהכרתי הגורם היה "התעסקות" עם בת יקירה של נכבד מקומי, ועוד הרפתקאות "סטנדרטיות" כמו מסיבות כאלו ואחרות.
מה שדוחף את הספר להיות ייחודי מופיע במחציתו השנייה. לא אקלקל לקורא את הנאת הגילוי שבקריאה. פתאום הספר שהיה על מסעות וחוויות באפריקה, הופך לדרמה מרתקת, ומיוחדת.
החוויות בחלק הראשון הן כמו בסאונה , מבירא עמיקתא של עוני מנוול והכנסת אורחים ביד רחבה, דרך בתי מלון מעופשים ודמויות שונות, אל עושר מנקר עיניים.
ולבסוף אל החוויה המטלטלת.
הספר כתוב בשפה קולחת רהוטה ושוטפת. למרות שבחלקו הראשון עלתה בי השאלה "אחרי מה גיבורנו רודף?", הרי הוא אינו המוצילרו הסטנדרטי שממהר ללימודים שנה לאחר סיום השירות הצבאי? מצאתי כי היכולת שלו לקשור בקלות קשרים עם אנשים תורם לחוויות שהוא ואנו הקוראים חווים ומעשירים.
החלק השני ובמיוחד סיום הספר מטלטלים ומרתקים.
הספר שווה קריאה, גם בזכות חלקו הראשון, וגם השני שכרגע הוא סמוי לקוראי ביקורת זאת, אני ממליץ בפני המבקרים העתידיים לשמור את הראשוניות גם לקוראים אחריהם.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על לונלי - עם אלה בן צבי