ביקורת ספרותית על הזאהיר מאת פאולו קואלו
ספר לא משהו

---

ספר נוסף שבו המחבר קואלו מחפש משמעות לחיים ותוך כדי כך נותן לנו עצות חינם מהי הדרך להגיע אל השלמות והסיפוק בחיים. הפעם הדמות הראשית היא של סופר שמחפש את ההשראה ואת המשמעות של להיות סופר ואת מחיר ההצלחה.
עיקר העלילה היא הסיפור של העלמות אשתו יום בהיר אחד ללא הודעה מוקדמת. גם היא חיפשה משמעות לחייה ובעיקר לנישואיה ולאהבתה אליו.
הספר גדוש בהרהוריו של הסופר ובמשפטים "רוחניים". הוא מתאר את הצלחותיו ופירסומו בעולם ,מקפיד להופיע בכל מיני אירועים ספרותיים במקומות שונים .הוא פוגש אנשים המיוחדים ואשר יכולים להוביל אותו בזמן המתאים לאישתו. הוא אובססיבי לאישתו ולאורך כל הספר היא הנעלמת המוזכרת ביותר.
המילה זאהיר בערבית פירושה -נראה, נוכח, שאי אפשר לא להבחין בו, אני הייתי קוראת לזה - דיבוק. הנושא העיקרי של הספר הפעם קרוב לליבו של קואלו, הגיגיו של סופר מצליח.
אהבתי בספר את הרעיון של "בנק הטובות" שלקוח מספרו של טום וולף, מדורת ההבלים וקואלו משתמש בו הרבה כאן בספר. בבנק הזה לא מפקידים כסף אלא קשרים,אחד מכיר לשני אנשים, מקדמים את הקשרים בין אנשים עם רצונות מסויימים (חוקיים) ואז גם האדם הזה שהשתמש בקשרים שהביאו לו חייב לאיש שקישר ביניהם, גם אם לעולם לא גובה ממנו דבר. כמובן שבבנק הזה אין עמלות... בנק הטובות הוא השקעה בסיכון, כמו כל בנק. נניח שתסרב לעשות לי את הטובה שביקשתי...בכזה מקרה אודה לך אבקש את הטובה ממישהו אחר שגם בחשבונו הפקדתי, אבל החל מאותו הרגע כל העולם ידע ...שאין לסמוך עליך. תוכל לצמוח עד מחצית הדרך ..החיים שלך יתחילו לשקוע ותהיה חצי מרוצה...תהיה פושר...דברים פושרים אינם משפיעים על החיך" עמ''41
בספר יש מפגש עם מיכאיל שמספר שהוא נווד והגיע לכאן מהמזרח בשליחות. הוא גם מכיר את אשתו של המספר. הוא מפגיש אותו עם להקה שמופיע במסעדה ארמנית בפריז. הלהקה מנגנת ושרה ומיכאיל מספר סיפורים וגם אנשים מהקהל מספרים את סיפוריהם , אלה הם אירועים מלאי מיסטיקה וחווייתיים.
קראתי את כל הספר למרות שחשבתי שכל הרעיונות נדושים, אך רציתי לגלות אם הסופר מצא את אישתו לבסוף ובאיזה מצב היא היתה.

» ביקורות נוספות של תמיד קוראת
» ביקורות נוספות על הזאהיר