הסיפור עצמו
"אם ברצונך למצוא את נתיב הדודבנים אינך צריך אלא לשאול את השוטר העומד בפרשת הרחובות. הוא יזיח מעט את קסדתו ויגרד את פדחתו בעמקנות, ואז ירים אצבע גדולה הנתונה בתוך כפפה לבנה, ויאמר 'פניה ראשונה ימינה ואחר כך שמאלה. שוב פניה ימינה וכבר אתה במקום, בוקר טוב לך'."
כך נפתח סיפורה של האומנת הקסומה, מרי פופינס, אשר באה לטפל בילדי משפחת בנק (Banks) - מיכאל (Michael), חנה (Jane), והתאומים חגי וחגית (John , Barbara) - והחליפה בכך את האומנת הקודמת, אשר התפטרה מתפקידה ללא התראה מוקדמת.
מרי פופינס מגיעה עם הרוח המזרחית:
"לאחר הארוחה חזרו חנה ומיכאל אל החלון והמתינו למר בנק שיחזור מעבודתו. הם הקשיבו ליללת הרוח המזרחית בין עצי הדובדבן החשופים. העצים שהיו מתפתלים ומתעוותים בתוך האפלולית ניראו כאילו יצאו מדעתם ופרצו במחול עיוועים שיבקע את הקרקע ויחשוף את שרשיהם...
...הילדים ראו לפניהם אשה שביד אחת הדקה את כובעה על ראשה ובידה השניה אחזה אמתחת...נדמה היה כאילו נישאה הדמות על כנפי הרוח...כאשר נחתה הדמות על הסף נשמע קול חבטה עזה והבית נזדעזע כולו."
איזה ילד לא היה רוצה אומנת היכולה לעופף, מחליקה על המעקה כלפי מעלה, מוציאה מתיק קטן עולמות שלמים, יודעת לדבר עם בעלי חיים ועם עצמים דוממים ולהפיק עוד כהנה וכהנה ניסים ונפלאות ?
בספר מתוארת סידרת הרפתקאות הכוללת: טיול בתוך תמונה, ביקור באזורים שונים בעולם באמצעות מצפן, שתיית תה באויר אצל דודה הצחקן של מרי פופינס, ביקור בגן חיות שבו מתקיים "עולם הפוך", כאשר החיות מחוץ לכלובים ואילו בני האדם בתוכם. בקיצור, חיי-שיגרה הינם הדבר האחרון שיש לצפות לו במחיצתה של פופינס.
"מרי פופינס השפילה את מבטה אל כפות רגליה וחיככה את קצה נעלה שלוש פעמים בקצה המדרכה. ואז חייכה אל הנעל באופן כזה שהנעל לבדה הבינה את פשר החיוך".
פמלה טרברס מתארת את דמותה של מרי פופינס כקשוחה וחסרת סבלנות, כגון כאשר היא מנהלת משא ומתן עם גברת בנק על תנאי העסקתה, או בכך שהיא מאיימת לעיתים על הילדים: "אם אשמע עוד שאלות נוספות נפנה כולנו אחורה ונחזור הביתה", ובמקרים אחרים היא מאיימת שאם לא יחדלו משאלותיהם היא תקרא לשוטר או תשלח אותם מיד למיטה. לעיתים היא מתייחסת בבוז ולועגת לילדים, לא כפי שהיינו מצפים מאומנת, למשל, בהתייחסותה למיכאל שעיצבן אותה: "תשאלי את אדון ידעוני. הוא יודע הכל מראש!". ובפרק "ירח מלא" רגזנותה המוגזמת של מרי פופינס גורמת למיכאל לומר לחנה "הלוואי שהיינו רואים ואינם נראים".
"חנה ומיכאל השתדלו להשתמט מפניה, כי ידעו שלפעמים מוטב להתרחק ממטחווי עיניה של מרי פופינס".
עם זאת מרי פופינס מתוארת כבעלת לב טוב, גם אם איננה מעוניינת להודות בכך. דוגמא לכך אפשר לראות בקשר עם ברט, מוכר הגפרורים, שכאשר אין לו כסף להזמין אותה לתה ועוגיות, היא מעמידה פנים שהיא כלל אינה מעוניינת בהם:
- "...'אך זה מצב העניינים,מרי', נאנח ברט. 'לצערי לא אוכל להזמין אותך לתה היום'".
- "מרי פופינס הרהרה בעוגות התות שהיו אוכלים יחד בימות החופשה שלה ואנחה עמדה לפרוץ מפיה, אך באותו רגע ראתה את ארשת פניו של מוכר הגפרורים והאנחה התחלפה בחיוך גדול שהעלה את זוויות פיה כלפי מרום.
'בסדר גמור, ברט', אמרה מרי, 'בכלל לא היה לי שום חשק לשתות תה, ולפי דעתי זוהי סתם זלילה מיותרת'".
במקרה אחר כאשר מתגלה שילדת הכוכב, מיה, קנתה מתנות חג לכל אחיותיה, אך לא לעצמה, מרי פופינס אינה מהססת ונותנת לה במתנה את זוג הכפפות שקנתה לעצמה ומאוד אהבה אותן. המחווה הזאת מתעצמת, בעיקר כשהיא מגיעה ממי שמתוארת מספר פעמים בספר כגנדרנית המסתכלת בחלונות ראווה, לא על מנת לראות את תכולת החנות, אלא כדי לראות את דמותה המשתקפת בחלון הראווה:
"'הביטי בעצמך!' אמרה מרי פופינס לנפשה, ועיניה התענגו במיוחד על מראה כפפותיה החדשות והמעוטרות בפרווה. היו אלה הכפפות הראשונות שזכתה בהן מימיה, והיא סברה, כי לעולם לא תשבע מראות אותן נשקפות אליה מחלונות ראווה, ומה גם שידיה היו נתונות בתוך הכפפות. היא סיימה לבחון את מראה הכפפות והחלה סוקרת את כל פרטי דמותה - המעיל והכובע, הסודר והנעלים, והיא עצמה בתוך כל החפצים הנאים האלה. היא סיכמה עם נפשה, כי מעולם לא ראתה יצור כה הדור ונכבד נשקף מתוך חלון ראווה".
מרי פופינס מכחישה לעיתים קרובות את קיומם של האירועים הפלאיים, בעוד הילדים תוהים האם כל שראו לא היה אלא חלום.
טרברס שוזרת את הסיפור בהומור, הבא לידי ביטוי, למשל, בשמו של דודה של מרי פופינס, מר קפלט (פיאה נכרית, באנגלית Mr. Wigg המזכיר בצלילו פאה - Wig), עוזרתו מרת אפרסמון, או בקטעים הבאים:
"חברו הנבחר של אנדרו [כלבה של גברת נפלאות] היה כלב רגיל שברגילים, ולא עוד אלא שהיה גם כלב תערובת: חציו כלב ערבי וחציו כלב תורכי, ואפשר לומר שנטל את המחצית הגרועה משני הצדדים".
כאשר מר בנק לא מוצא את תיקו, כולם מתרוצצים בחיפוש אחריו, ומה עושה רוברטסון אי העצל ?
"אפילו רוברטסון אי תרם למאמץ הכללי והסתובב פעמיים על עמדו".
טרברס מיטיבה להציג את עולמם של הילדים, כגון בפרק "יום שלישי הרע" , כאשר מיכאל קם "על צד שמאל" ועושה הכל כדי לעצבן את כולם בלי שום סיבה או התגרות מצידם. במקרה אחר, כאשר הילדים בוחרים מתנות הבחירה נעשית על פי טעמם ולא בהתאם למקבל המתנה.
ייתכן אף לראות בספר ביקורת על עולמם של המבוגרים, כאשר אביהם של הילדים לא מקדיש להם מזמנו, ואימם מעדיפה להפקיד אותם בידי אומנת מאשר לטפל בהם בעצמה. טרברס מציגה את חגי וחגית, התינוקות, כמי שמבינים הרבה יותר מהמבוגרים בתחומים מסויימים, והמבוגרים בסיפור אף מוצגים לעיתים באופן נלעג, לעומת התום של הילדים.
שתי אנקדוטות
- הפרק "יום שלישי הרע" (Bad Tuesday) המופיע בספר הזה הוא בגירסה המקורית, שבה מתואר סיבוב שמרי פופינס והילדים עושים בעולם בעזרת המצפן ופוגשים בדרכם אנשים בני גזעים שונים: אסקימוסי, אפריקאי, סיני ואינדיאני. בעקבות הגדרת התיאורים האתניים כפוגעניים (היו ספריות שאסרו על הכנסת הספר), נאלצה טרברס לבצע שינויים. השינוי הראשון התבצע ב-1967 וכלל הסרת ביטויים פוגעניים. השינוי השני ב-1981 כלל החלפת דמויות האנשים בבעלי חיים: דב קוטב, תוכי, פנדה ודולפינה. השינוי הזה הצריך את שינוי האיור של שושנת הרוחות, אשר במקור כלל דמויות אנשים; מרי שפארד, המאיירת המקורית, נקראה למשימה ויצרה שושנת רוחות חדשה עם דמויות החיות.
- בספר חסר פרק שלם שנקרא Mrs. Corry , ובו מתוארת אשה מבוגרת עד כדי כך שהיתה בבריאת העולם. ייתכן שהפרק הושמט משום שהוא בעל נופך עגמומי וביזארי - לזקנה יש שתי בנות מלאנכוליות, שממש פוחדות ממנה, והיא עצמה שוברת שתי אצבעות, נותנות אותן לתינוקות כממתקים, וצומחות לה אצבעות אחרות תחתן.
אודות התרגום
תרגומה של דליה רביקוביץ', למרות שאיננו מושלם, הוא עדיין מעולה, בחושפו את הקורא הצעיר לעברית עשירה שחלקה כבר הוצג בקטעים שהוזכרו לעיל. סביר שלגבי חלק מהמילים יזדקק הקורא לעזרת ההורים, ואלה בתורם יצטרכו להעזר לעיתים במילון. לחובבי העברית היפה, ההנאה מובטחת.
רביקוביץ' משתמשת במילים, כגון: מַעֲרֶה, קָרְחָה (לשתי המילים הללו יש משמעות זהה - מָקום חָשׂוּף מֵעֵצים בּיַעַר, מַחשׂוף), ממלל, ניקלה, חדר המֵסַב, קמין, תגלחת, אמתחת, לֶמֶךְ, טבחת, בלב דַּוָּי, בקול עלוף-חלום ועוד ביטויים שמקומם נפקד מספרים בעברית עכשווית, לא כל שכן מספרי ילדים.
- בפרק על גברת הציפרים, היתה הסתבכות בתרגום כאשר רביקוביץ' תרגמה את השם Wren שהוא שם משפחתו של האדריכל Christopher Wren, שהבריטים מאוד גאים בהשגיו האדריכליים, כמר חוח, על מנת ליצור את הצמד חוח - חוחית, ובכך פיספסה את הרעיון ש Wren הוא גם זן של ציפור - גידרון. כל התיאור של כנסיית St. Paul רודד לתיאור סתמי של כנסיה. יש להודות שהתירגום כאן קצת מורכב אם רוצים לשמור על הקשר בין שם האדריכל לציפרים. באנגלית מדובר על כריסטופר רן שהוא בעל שם של ציפור, אך אינו קרוב של ג'ני. נראה שהכוונה לציפור בסרטי אנימציה שנקראה Jenny Wren , ואין לכך כל התייחסות בתרגום העברי.
- רביקוביץ' תרגמה את החפץ הנוצץ שראו מונח על הקרקע כעפיפון - דבר שלא נראה הגיוני. במקור האנגלי מדובר על 'tiara' שפרושו 'כתר' או 'נזר', אשר יותר הגיוני שהם ינצנצו, והמקור לטעות כנראה קשור באסוציאציה לטיארה בערבית.
- טעות נוספת אפשר לגלות בתרגום הקטע הבא:
I have more respect for myself than to go bouncing about in the air like a rubber ball on the end of a bat.
רביקוביץ' תרגמה: "עדיין אני יודעת לכבד את עצמי, ואין בכוונתי לקפץ לאויר כמו כדור גומי, או כמו זנבו של עטלף."
ברור שהתבלבלה בתרגום בין מחבט לבין עטלף, והיתה אמורה לכתוב קצה של מחבט.
- העלמת סממנים נוצריים או לא כשרים. מאכל שתואר כערמונים היה במקור שבלולים (Whelks). הפרק שנקרא "מתנות חג", נקרא באנגלית "Christmas Shopping" וכאשר מיכאל אומר שהוא מריח "מאכלי חג" במקור נאמר "I smell Christmas trees". במקום אחר היא מעברתת את המילה scones (רקיקי תה בריטיים) שהופכים לאזני המן; אולי זה קסם שדליה רביקוביץ' רקחה לנו :-)
- רביקוביץ' תרגמה את הביקור בגן החיות בשינויים לא מובנים - במקום שהילדים יבקרו בכלוב הנחשים, יפגשו נחש קוברה שיהפנט אותם בעיניו ויתן למרי פופינס נשל כמתנת יום ההולדת, אצל רביקוביץ' הם מבקרים בכלוב העופות, פוגשים נשר, שעדיין מהפנט אותם בעיניו (פחות משכנע מנחש קוברה ) ונותן למרי פופינס נוצות. ייתכן שרביקוביץ' היתה סבורה שנחשים יפחידו את הקורא הצעיר. השינוי מיותר, לטעמי.
- הציטוט שהבאתי על מרי פופינס והנעל נראה קצת שונה במקור. בעברית נכתב: "ואז חייכה אל הנעל באופן כזה שהנעל לבדה הבינה את פשר החיוך".
במקור האנגלי:
Then she smiled at the shoe in such a way that the shoe knew quite well that the smile wasn't ment for it.
- בפרק "מתנות חג" יש תרגום קרוב למקור, אך שגוי:
מרי פופינס אומרת: "אין לי חשק אפילו לחצי כוס תה".
ומיכאל שואל: "ומה בדבר רבע ?"
המקור נראה שונה:
My Goodness, she said...I wouldn't half like a cup of tea!
Would you quarter like it, though? Asked Michael.
חצי ורבע מתייחסים למידת הרצון לשתות כוס תה, ולא למידת הנפח של השתיה.
- באותו הפרק יש ביטוי המופיע באנגלית וחסר בעברית. הילדים עמדו לעזוב את חנות הצעצועים כשמיה הגיעה אליה, ובעברית נאמר שהם חוזרים פנימה, אך באנגלית יש שימוש בביטוי יפה לתיאור הפעולה שביצעה מיה - she shepherded them back to the Toy Department - כלומר מיה "רעתה" אותם חזרה לחנות הצעצועים.
אולפני וולט דיסני הפיקו כמה סרטים בנושא מרי פופינס שהם מומלצים, אם כי לא נצמדים לספרים:
- מרי פופינס - Mary Poppins
- מרי פופינס חוזרת - Mary Poppins Returns
- להציל את מיסטר בנקס - Saving Mr. Banks (סרט המסביר את הרקע ליצירת הסרט "מרי פופינס" ואת קורות חייה של המחברת )
ועוד כמה קטעים שלא יכולתי לוותר עליהם:
* במפגש עם הסיני הזקן מתנהלת שיחה בינו לבין מרי פופינס ברוח הנימוס המופלג, הצניעות והקטנת החשיבות העצמית, כפי שמקובל בתפישה הסינית עד היום:
- "מרי הכבודה לבית פופינס, הואילי נא לחונן בזיו פנייך את משכני הדל, ועוד הריני מפציר בך, כי תביאי אל פתח ביתי הניקלה את האדונים הנכבדים הללו".
-"אדוני רב החסד...אנחנו השפלים במיודעיך, מצטערים צער עמוק, אך יהא עלינו לסרב להזמנתך הנדיבה שלא תסולא בפז. כאשר יעזוב הטלה את הכיבשה בלב דווי, וכאשר יטוש הגוזל את קינו, כן יֵצַר לנו לרחוק מאור פניך. אך אין אנו אלא עוברים ביעף על פני העולם; לכן, אדוני האציל והנישגב בבני תמותה, לא נוכל לשהות בעירך הנכבדה יותר מדקותיים. הואל נא לפטור מלפניך את עבדיך הנקלים בלי רוב דברים וטקס".
* בפרק הסיום נבנה המתח לקראת עזיבתה של מרי פופינס, אשר הגיעה עם רוח מזרחית ועוזבת עם רוח מערבית. לתיאור הזה מתייחסת אורנה רינת כ"קולנוע במילים" ("הידלדלות הרוח במטרייה של מרי פופינס", הארץ, 17.12.08) :
"בחוץ על מדרכת הרחוב עמדה מרי פופינס לבושה במעיל ובכובעה...
הרוח היתה מתגעשת בהמולה סביבה, והיתה משכשכת בשולי החצאית שלה ומטלטלת את כובעה מצד אל צד. אך חנה ומיכאל דימו, כי למרי פופינס לא איכפת, משום שחיוך היה שרוי על פניה, וכאילו שררה הבנה גמורה בינה לבין הרוח...
הרוח התפרצה בזעקת פרא אל מתחת למטריה והחלה מושכת אותה למעלה, כאילו ניסתה לחטוף אותה מידה של מרי פופינס...'היא מסתלקת, חנה, היא מסתלקת!' קרא מיכאל בבכי".
* ולסיום, השיחה בין מרי פופינס שחזרה מהבילוי ביומה החופשי לבין הילדים:
"איפה היית ?" שאלו אותה.
"בארץ הפלאות", אמרה מרי פופינס.
"פגשת את לכלוכית ?" שאלה חנה.
"את לכלוכית ? אפילו לא חיפשתי אותה", אמרה מרי פופינס בבוז.
"איזה שטויות, לכלוכית !"
"ואולי את רובינזון קרוזו ?" שאל מיכאל.
"רובינזון קרוזו לא מעניין אותי!" אמרה מרי פופינס בכעס.
"אם כן, איך אפשר שהיית בארץ הפלאות ? ארץ הפלאות שלנו היא אחרת לגמרי".
מרי פופינס משכה באפה ביהירות.
"האם אינכם יודעים", אמרה להם בבוז מהול ברחמים, "שכל אדם יש לו ארץ פלאות שלו ?"
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![הודו: יומן דרכים [מהדורה מחודשת]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers94/941273.jpg)
