#
לכל הסבורים שרומא היא הקולוסיאום, המדרגות הספרדיות, הפנתיאון, הותיקן, פיצה, אלפא רומאו מזנקת ברמזור, והתמונות שאתה מביא הביתה מהטיול, כתבה דורסטנטי נובלה העוסקת ברומא של מטה. רומא שתיירים לא מכירים, ורומאים השונים מאלה השותים אספרסו בבאר, לבושים באופן מוקפד ומדברים איטלקית מוסיקלית.
קטרינה, המבקרת בכלא פעם בשבוע את אהוב ילדותה, חוזרת מהביקור במכונית המשטרה של השוטר שעצר אותו, שהוא אהובה בינתיים. היא לא קלאופטרה במיוחד, או פאם פטאל במציאות. היא מנסה לחיות את החלום תוך שהיא עובדת בעבודה משעממת ומייאשת כפקידת קבלה של מלון סוג ז', בו היא גם המנקה לעת מצוא, כשבאמתחתה זיכרונות על מועדון חשפנות שפתח החבר שלה (זה שבכלא) בו היתה חשפנית-רקדנית עד שהחבר שלה התעצבן פעם והטיח אותה בקיר, פיצח את עצם הירך שלה, וסיים את קריירת הריקוד שלה.
סיפור כתוב היטב שכמו העוני, הבורות, והאנשים העלובים שהוא מתאר, אינו מוביל לשום מקום. אתה קורא את הסיפור, מתעצב עבור הדמויות שעברן אינו מספק להן תובנה כלשהי או יכולת לשנות אותו ועתידן ידוע מראש.
האם חשבתי, כשביקרתי ברומא, שיש לה פרברים עלובים ומסכנים, בהם חיים אנשים עלובים ומסכנים? זה לא עלה בדעתי. רומא של התיירים אינה מקום שחיים בו אנשים חיי עליבות. למען האמת – תיירים לעולם יתפעלו מהמראות של ערי השעשועים שהוקמו במיוחד בשבילם ולעולם לא יבינו מה עיניהם רואות. אנשים עלובים ועצובים יש להם בבית, תודה רבה.
-
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
