ביקורת ספרותית על לדבר עם זרים - מחבר רב-המכר מצוינים מאת מלקולם גלדוול (yaelhar)

לדבר עם זרים - מחבר רב-המכר מצוינים - מלקולם גלדוול

ביקורת ספרותית על לדבר עם זרים - מחבר רב-המכר מצוינים מאת מלקולם גלדוול
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 בדצמבר, 2019
ע"י yaelhar

#
כותרת המשנה של הספר הזה "מה כדאי שנדע על אנשים שאיננו מכירים" מוטעית ומטעה. כל הספר הזה עוסק במה שכדאי שנדע על עצמנו, מה שכדאי שנדע על החברה בה אנו חיים ומה שאנחנו לא רוצים לדעת.

גלדוול המצליח גם בספר הזה – אם כי באופן מורכב יותר מכרגיל – להבהיר רעיונות מופשטים ולהעלות דילמות במקום בו אנו חושבים שקיימת רק אפשרות אחת – כותב כמו שהוא רגיל. הוא משתמש במחקרים רבים מתחום מדעי ההתנהגות בעיקר, מביא דוגמאות ומנתח אותן, ומבסס היטב את הנחותיו. עם זאת לפעמים נראה לי שהוא נשען על יכולת הניתוח והשיכנוע הגבוהות שלו ומנסה "להנדס" את הנושא, שיתאים לתזה שלו.

הוא טוען שההטייתנו המולדת היא להניח שמה שאומרים לנו אנשים הוא אמת. לדעתו אנחנו שוגים כשאנו חושבים שאם נפגוש אדם נצליח לעמוד על טיבו ולהבין אותו טוב יותר. ההטיות חושפות אותנו לעובדה שאין לנו - כמו לשופטים, חוקרי משטרה וCIA, פסיכולוגים, דיפלומטים - מושג מה עובר במוחם של אנשים אחרים, וההנחה שיש לנו ידע בעניין היא טעות חמורה.
תחום נוסף בו עוסק הספר הוא ההתנהגות הצפוייה במצבים מסויימים. אם ההתנהגות שונה ממה שמצופה בגלל אישיות או הבדלי תרבות בין המתנהג והצופה בו, גדול הסיכוי לטעות בהבנת ההתנהגות. הדוגמה העיקרית שהוא מביא היא של אמנדה נוקס שהואשמה האשמת שוא בשותפות לרצח שותפתה לדירה באיטליה, בגלל התנהגות "לא מתאימה" וחוקר שחיפש "אקשן".

הדוגמאות שגלדוול מביא הן דוגמאות מוכרות. למשל צ'מברליין, שנסע לפגוש את היטלר והתקבל כשחזר בארצו - שזיכרון מלחמת העולם הראשונה עדיין חי בה - כגיבור שהציל את השלום. הוא שוחח עם היטלר שיחות טובות! היטלר חתם לו על התחייבות! כעבור חמישה חודשים מ"הפגישה הטובה", היטלר פלש לצ'כוסלובקיה ו-11 חודשים אחרי זה הוא פלש לפולין והמלחמה פרצה. לדעת גלדוול אם צ'מברליין היה טורח לקרוא את "מיין קאמפף", בו פרש היטלר את תוכניותיו, היה יכול לחסוך לו את הנסיעה ואת הביזיון שהיה מנת חלקו.

מה הוא אומר?
- שאנשים מתרבויות שונות מבטאים באופן שונה את רגשותיהם (גם אם הרגשות זהים)
- שאחוז גילוי השקרים של אנשי מקצוע כמו שופטים וחוקרים הוא 54% - קרוב מאד לניחוש.
- שלפעמים רעיון טוב שפותר בעייה הוא רעיון רע כשמשתמשים בו בנסיבות אחרות או בלי להבין אותו עד הסוף.
- שקשה מאד לשכנע מישהו להיפרד ממה שלדעתו היא אמת חצובה בסלע.
אבל את כל אלה אנחנו כבר יודעים...

21 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על לדבר עם זרים - מחבר רב-המכר מצוינים

טוקבקים

+ הוסף תגובה

yaelhar	yaelhar (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) תודה רבה, בת-יה. אדם צריך להיות מה שנוצר להיות...
בת-יה	בת-יה (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) טוב. חושבת שהספר לא יעניין אותי. עוד מילדות (עניין משפחתי) הפסקתי להאמין לאנשים. גם אם יספרו לי שהשמש זורחת בצהריים - אצא לבדוק. וחבל רק שלא מספרים את מה שאני יודעת לקשישים שעונים אמן לכל שיחת טלפון.
yaelhar	yaelhar (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) פואנטה℗ מדובר בשני דברים שונים. לא מדובר ב"טוב" או "רע". מדובר בתהליך שבהשלמתו - כפי שלתינוק יהיו שיניים בגיל שנתיים בערך, כך יהיה לו בסיס לאמון באחר. תוך הגדילה וההבשלה ברור שהוא שוקל ומחליט במי או במה יתן אמון - וזה כרוך בהרבה מאד פרמטרים. לגבי הרמה העמוקה שציינת - מעורבים בה שיקולים נוספים גם הם עמוקים ולא תמיד מודעים, וזו כבר אופרה אחרת.
פואנטה℗	פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) אם מתן אמון באחרים = התנהגות הנרכשת כתוצאה של התפתחות נורמלית בגיל ינקות אז ברור שמדובר ב"טוב" ו"רע" וברור מה כאן הרצוי והחיובי, ומה לא. ההסבר הזה מרגיש לי לגמרי מהונדס. אמון הוא לא איזו מטרת-על שעליה נשענת ההישרדות של המין האנושי והוא מחולק אוטומטית כברירת מחדל על-ידי אלה שהתפתחו בצורה נורמלית בגיל ינקות. אמון צריך להרוויח על-ידי מעשים, ואת יכולה לנהל תקשורת בריאה עם מלא אנשים ולחוות איתם חוויות נהדרות (גם אם מומצאות) מבלי שאת נותנת בהם אמון, אין כאן שום סתירה. ברמה העמוקה יותר של מציאת בן זוג או החלטות משמעותיות שדורשות אמון, מגיע מבחן המהימנות ועל אותו אדם/מוסד/חברה/ארגון חובת ההוכחה שהוא/הם ראויים לאמון שלנו.
Pulp_Fiction	Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) יעל, ברור שבדיעבד זה קל יותר. אבל גם בזמן אמת היו רבים בבריטניה שהזהירו אותו.בטח ובטח היו לאנגליה אינטרס בספרד(שהיא מדינה אירופאית ולא קולוניה).למסור אותה לרודנים לא היטיב כלל עם העולם החפשי אני לא מדבר כבר על ההרג ההמוני שהיטלר ערך שם. בכל מקרה תירוצים אפשר למצוא גם למשטר וישי של פטן,לאנטונסקו הרומני וכו'. זה לא שהוא ניסה לעצור את היטלר ולא הצליח. הוא פשוט איפשר לו לעשות כל מה שהצורר רוצה. צמברליין ז"ל ומנהיגים שכמותו נתפסים היום(וגם אז) לדוגמאות של כישלון ורפיסות שמביאים בסוף להרג,הרס וחורבן גדולים.
yaelhar	yaelhar (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) Pulp_Fiction נראה שאתה מתייחס לדברים בדיעבד, כמי שיודע את תוצאתם. מה הקשר בין מה שקרה בספרד ובין משימתו של צ'מברליין?הבריטים כאימפריה עשו דברים חמורים לא פחות משנעשו בספרד. באיזה מובן גורלה עניין את צ'מברליין או גרם לו לתובנות? מה שהוא ידע על היטלר אז בודאי הושפע מגישתו לחיים: הוא רצה לפתור בעיה שנראתה לו חמורה. ברור שהיום כשאנחנו יודעים למה גרם המשטר הזה, ומה המשמעות של ההתייחסות ליהודים והומוסקסואלים (להזכירך - הומוסקסואליות היתה עברה פלילית באנגליה עד שנות השבעים של המאה ה-20 ויש להניח שגם אנטישמיות היתה מוכרת אישית לצ'מברליין) לדעתי חייבים להתייחס למאורעות היסטוריים על פי הידע שהיה ברשותם אז ולפי זה לשפוט את בחירותיהם.
yaelhar	yaelhar (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) אלון אמון בסיסי עוזר לתקשורת הבינאישית בכל מימד שהיא מתקיימת. קשה לנחש איך יתפתחו הדברים, אבל גם אם אנשים יביעו אי אמון במכשירים מתווכים ובטכנולוגיות, עדיין יש להם יכולת לתקשר האחד עם השני. אני די בטוחה שהעולם ייראה שונה לחלוטין בעוד מספר לא גדול של שנים אבל אנשים הוכיחו יכולת הסתגלות לשינויים מהסוג הזה.
Pulp_Fiction	Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) יעל, לצערי מבחינה היסטורית זה לא נכון. צ'מבליין ראה מול עיניו מי זה היטלר. הוא ראה וידע איך הוא גרם לחורבן בספרד. לא מספיק שהוא לא סייע, הוא גם מנע מהצרפתים לעזור, מה שהביא לנצחונו של פרנקו. הוא איפשר לו להתחמש ללא הגבלה, לירוק על חוזה ורסאי (קשה לפספס לאיזו מטרה גרמניה עשתה זאת). הוא לא התנגד ואף במידה מסוימת עודד את השתלטותו הגסה על אוסטריה וצ'כוסלובקיה. אם זה היה תלוי בו הוא גם היה נותן לו לקרוע את פולין, כי גם אחרי שסוף סוף הכריז מלחמה, שמונה חודשים לא עשה בעצם כלום(Phony war). וגם לא איפשר לצרפת לעשות. הוא ראה מי זה היטלר, את רדיפת היהודים,שמע את הנאומים ידע על חיסול ההומוסקסואלים והנכים. אבל ביקש לפייס את המלפצת כדי שלא תנשך אותו. לא צריך לקרוא את מיין קאמפף כדי להבין מה קורה מול עיניך(והיו כאלה שהזהירו אותו כמו בלישה שאותו פיטר כי נכנע לאנטישמיים ולא רצה לעצבן את היטלר). לצערי גם היום יש מנהיגים שמבקשים ללכת בדרכו. אבוי לנו אם לא נלמד מההיסטוריה.
אלון דה אלפרט	אלון דה אלפרט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) חלק עצום מהתקשורת הבינאישית שלנו קורה בתיווך מכשירים טכנולוגיים. מה יקרה אם לא נוכל לסמוך לגמרי לגמרי על הודעות ווטסאפ, על מיילים מהבוס, על קול בטלפון, על שיחת וידאו? כמובן שיחד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות האלה יש גם כיסוי מסויים ובדיקות חוזרות לאותנטיות של דברים, אבל זה לא תמיד הרמטי, ולכן שאלת האמון הבסיסי. טכנולוגיית הדיפ-פייק למשל שנמצאת בחיתוליה עדיין, היא דבר מטורף ממש שעלול (באפליקציה הלא-בידורית שלו) לקעקע את הבסיס הזה. תראו את זה, למשל (גם אם זה משעשע, בשלב הזה): https://www.youtube.com/watch?v=VWrhRBb-1Ig
yaelhar	yaelhar (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) אלון זה מאמר מעניין ואף מצמרר. אני לא בטוחה שבזה בדיוק מדובר: אנשים יכולים להיות סקפטיים למה שהם קוראים באינטרנט או צופים בטלוויזייה כתגובה על היכרות עם טכנולוגייה שמעוותת את המציאות, ועדיין לתת אמון ברמה הבין-אישית ולהיות מסוגלים להבין ואף לחלוק חוויות. הבעייה תיווצר - אם תיווצר - כאשר הרמה הבסיסית הזו של מתן אמון תיפגע. איך זה ישפיע על התחברות? על זוגיות? על גידול ילדים? זה באמת מפחיד מאד.
yaelhar	yaelhar (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) פואנטה לא מדובר, כנראה, ב"קל" או "קשה". גם לא מדובר ב"טוב" או "רע". מדובר בהתנהגות הנרכשת אם ההתפתחות נורמלית בגיל ינקות. לדעתו של גלדוול יש בה צורך לצורך שרידה, אבל רוב בני האדם ייטו לתת אמון. לא קראתי עבודות על אלה שהיו קורבנות-מרמה ואיך זה השפיע עליהם. יתכן שאלה שחוו מרמה בסדר גודל מטלטל אישיות ישנו את התנהגותם לכיוון החשדנות.
אלון דה אלפרט	אלון דה אלפרט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) שווה לקרוא: https://machinelearnings.co/moving-from-a-default-trust- to-default-skeptic-society-cbf9adeb4971 (לא ארוך, אבל מעורר מחשבה)
פואנטה℗	פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) קל לתת אמון כשאת לא מסכנת שום דבר שממילא לא אכפת לך לאבד. ולא צריך לחוות מרמה בסדרי גודל של מיידוף כדי להבין שאת אף פעם לא תדעי עם מי יש לך עסק, גם אם בדקת בגוגל. אפילו מוסדות המדינה חושדים באזרחים שמנסים לממש את זכויותיהם אז מה יעשו איזובי קיר. (וחבל שאת לא סובלת את פיליפ ק' דיק, יש לו סיפור מאלף על אמון בבני אדם שהוביל להכחדת המין האנושי)
yaelhar	yaelhar (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) תודה רבה, Pulp_Fiction. הדוגמה של צ'מברליין ניתנה בספר כדי להדגים את המחשבה השגויה שפגישה פנים אל פנים תוסיף לידע על האחר ולפיכך תייצר בחירות טובות יותר. לגבי צ'מברליין - כמו שכתב רץ אני חושבת שנעשה לו עוול היסטורי. הבחירה שבחר הוכיחה את עצמה כטעות ענקית אבל היא נעשתה על רקע מה שהוא ידע אז, ולא היתה לו היכולת לדעת שלפניו אדם (היטלר) שאין לו שום כלים להבין או להתמודד איתו.
yaelhar	yaelhar (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) תודה רבה, רץ. מסכימה איתך. יש לנו הפריבילגיה לשפוט את מעשהו של צ'מברליין בדיעבד, תוך ידיעת המון עובדות שהוא לא יכול היה לדעת. כמו שזה היה - צ'מברליין קיבל החלטה מושכלת, על בסיס הידע שהיה לו ועל בסיס הזיכרון הטראומטי של המלחמה הגדולה.
yaelhar	yaelhar (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) תודה רבה, פואנטה℗ מעשי מרמה היו מאז ומתמיד. גם בספר הזה ניתנת הדוגמה של מיידוף ומרמת המליארדים שלו. הנקודה היא שלמעט מעט מאד אנשים - שהוא חושב שגדלו בנסיבות מסויימות - רוב בני האדם נוטים לתת אמון באחרים, עד שיוכח אחרת.
yaelhar	yaelhar (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) תודה רבה, אלון. אכן קטסטרופה. בספר הזה מסביר גלדוול שלדעתו הסיבה לברירת המחדל של האמון היא שרידת המין האנושי. כי הוא יכול להמשיך אם יהיו כמה מעשי מרמה, אבל חשדנות כנקודת מוצא תפגע בתקשורת ובאמצעותה בקיום המין האנושי. אני צריכה לחשוב עוד על ההסבר הזה, אבל יש בו גם היגיון.
Pulp_Fiction	Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) ביקורת נהדרת. הספר נשמע מסקרן מאוד. הדוגמה של צ'מברלמיין אינה מתאימה כל כך לטעמי כי היא מהווה עוורון פוליטי והתרפסות בפני מפלצת, שתוך כדי כך כובשת מדינות שלמות, רוצחת והורסת כל חלקה טובה. זה אפילו לא עוורון, זו תקווה שהתנין יאכל אותו אחרון.זו גם לא דוגמה להבדלי תרבות, כי היטלר דחה כל תרבות.פעולות קצת יותר נוקשות מצד צמברליין בזמן יכלו למנוע את הזוועות של המלחמה. היטל פשוט רימה אותו. כתבת בצורה מאוד משכנעת וזה ספר שאני באמת אחפש ואקרא בקרוב. תודה.
רץ	רץ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) קל לשפוט את צ'מברלין בראיה לאחור- אבל הוא עשה את הכול, באופן שאחריו אפשר היה להכריז מלחמה - והפעם בצורה מפוכחת כולם הבינו את משמעותה, הוא הפך כל חייו- למושג לכניעה, לעומת המנהיגות התוקפנות של צ'רצ'יל. בהבנה שלי שני המנהגים היו הכרחיים בכדי שאנגליה תכנס למלחמה, שהיא כמעט הפסידה בה.
פואנטה℗	פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) הטכנולוגיה עומדת לרשותם של רמאים בכל הדרגים, החל מאנשים פרטיים וכלה בפוליטיקאים בכירים וראשי מדינות ולכן אין שום קטסטרופה בהנחה בסיסית של חשדהו כל עוד לא הוכח אחרת. יש אפילו מקצועות חדשים שמתפתחים בשנים האחרונות בדיוק לצורך הזה (למשל, מאמת מידע).
אלון דה אלפרט	אלון דה אלפרט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים) קראתי לא מזמן מחקר שטוען שהאנושות מתקדמת בצעדי ענק לקראת "נקודת פיתול", שבה ברירת המחדל תהיה לא-להאמין שמה שאנחנו שומעים ואפילו רואים, וכי נקודת הפתיחה תהיה חוסר אמון אא"כ יוכח אחרת. המשמעות - קטסטרופה.