ביקורת ספרותית על באזור האפור - הקאפו היהודי במשפט מאת רבקה ברוט
ספר מעולה

---

נושא משתפי הפעולה עם הנאצים כמו הקאפו , יודראנט בגטאות, שוטרים יהודים שסידרו משלוחים ואחרים, טעון ביותר גם היום.
הכותבת רבקה בלוק עשתה מחקר רגיש, שמבין את אלו מהניצולים שדרשו נקמה, כנגד המקרים שבהם אי פעולה על ידי בעלי התפקידים, הייתה מביאה לאסון גדול יותר.
המחקר מציג תהליכים ונתונים על רקע היסטורי משתנה. החל מהתקופה מיד אחרי המלחמה, בגרמניה בהם הוקמה והתבססה הקהילה היהודית המשתקמת, בעלת סמכויות מוגבלות מחד ורצון לטהר את המחנה ממשתפי פעולה מאידך, וכלה במדינת ישראל מיד עם הכרזת העצמאות ועד חקיקת החוק "לעשיית דין בנאצים ועוזריהם" על ידי הכנסת.
דרך אגב, משפט קסטנר לא נדון במסגרת זאת , אלא כמשפט דיבה של המדינה נגד מיכאל גרינוואלד.
השלב הראשון, מועצות היהודים במחנות העקורים, התבסס על המקורות היהודים ובעיקר על "דין מוסר", תהליך של יצירת אוטונומיה בדרך "וביערת הרע ממחנך" מחד, ומצד שני לראות ולהבין את הסביבה שבה ארעו המאורעות, האווירה בגטאות ובמחנות ההשמדה. התפתחו נורמות לענישה שבידלו את אלו שהפגינו "השתדלות יתר" כדי לרצות את הגרמנים מול אלו שנאנסו לפעול. מעניין כי מקרים של יצרים סדיסטיים כמניע להתנהגות לא מופיעים בספר. גם הענישה עמדה במגבלות היכולת של המנהיגות היהודית שם. כמו, הוקעה מהקהילה לזמנים משתנים, מאסר, ובמקרים החמורים העברה לשלטונות האמריקאים למשפט בבתי הדין לדהנאציפיקציה.
תקומת מדינת ישראל עמדה בהלכי רוח של "הגבורה". והיא התייחסה למרד גטו ורשה כסמל. הרוח שנשבה לא ראתה בשרידות של הפרט בשואה מעשה גבורה. הייתה התנכרות לסבל שעברו הניצולים, כמו השאלה שנשאלה רות בונדי כשעלתה לארץ " איך הצלחת לחיות?".
עם זאת, בתהליך החקיקה של החוק "לעשיית דין בנאצים ועוזריהם" לא העלו המחוקקים בדעתם כי יהיו מצבים בהם יועמד נאצי לדין, החוק כוון למשתפי הפעולה היהודים.
ובעוד יצר הנקמה רותח אצל הניצולים מחד וה"צברים" הגיבורים מאידך, היו נושאי דגל שבקשו להביט על הנסיבות בהם פעלו "משתפי הפעולה". וכי יש להציג גם כף זכות במקרים רבים.
למרות שהספר מחקרי, הוא קריא וכתוב בצורה מרשימה לכל קורא. בצד הרושם מהסיפור העיקרי, מתקבלת תמונה של שיקולים של מנהיגות , אצל מועצות היהודים בגרמניה והמחוקקים הראשונים בכנסת. דרך אגב, מלמדי כף הזכות היו חלק מהניצולים שהתבטאות כמו " מי שלא היה שם , לא יכול להבין", מול הפגנת ה "עזוז" ואטימות מסוימת של הישראלים.
לדעתי , זהו ספר חובה לכל אדם רחב אופקים. התובנות שבו מעמיקות ומחכימות לאו דווקא לנושאו הייעודי, אלא כפי שציינתי , על מנהיגות בעת מצוקה ומשבר, כיצד בונים מנהיגות מאפר ו"לא כלום", ובסוף על יחסי הגומלין בין מדינה לפרט.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על באזור האפור - הקאפו היהודי במשפט