ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 במאי, 2019
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
מרגריט דיראס מנסה לומר משהו בספר הזה ומסתמכת בעיקר על תחושותיו ופרשנותו של הקורא. זה לא הספר הראשון שאני קוראת כשזו כוונתו של הסופר, אבל באחרים שקראתי אפשר להגיע לסוף הסיפור ולהבין למה התכוון הסופר, מה שאי אפשר, לדעתי, בסיפור הזה. דיראס עוסקת ברומזנות המעוגנת בתרבות ובזמן (הספר יצא לאור ב-1958)
ילד מלווה על ידי אמו לשיעור פסנתר. המורה לפסנתר שתלטנית ולא נעימה, דורשת מהילד התבטלות מוחלטת. נוכחותה של אמו אינה מונעת בעדה מלהציק לו ולהמאיס עליו את הנגינה. לפתע נשמעת צעקה ודרך החלון מבחינים השלושה באשה מוטלת בבית קפה וגבר כורע מולה.
שאר הסיפור (כולו 100 עמודים קטנים) עוסק בשיחות מקוטעות בין האם לבין גבר שלא ברור מיהו, באותו בית קפה בו הם קרתה התקרית. השיחה מעורפלת ומעמדן של הדמויות והקשר ביניהן אינו ברור. האם האם ניצלה את ליווי בנה לשיעורי פסנתר כדי להיפגש עם מאהב? האם הגבר הזה הוא מאהב? האם הוא קיים בכלל או שהוא מומצא על ידה? ולאיזה צורך? מה בדיוק קרה בתקרית ההיא ולמה מה שקרה היה מספיק חשוב לכתוב סביבו סיפור?
הרגשתי קוצר רוח כלפי הספר ואדישות כלפי הדמויות. לא אהבתי את אווירת החידה שאינה מובילה לשום מקום שהספר הזה מייצר. לא אהבתי את הצורך בניחושים וגם לא את אי ההבנה שהיתה לי לאורך הקריאה. בקיצור – למרות הכתיבה הטובה לא אהבתי את הספר ולא הרגשתי שקיבלתי את אותו "משהו" שבזכותו אני קוראת ספרים.
23 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, פואנטה (לאן נעלמת???)
מסכימה איתך, כמבן. מאד עיצבנה אותי הכתיבה והתוצאה. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
מסתבר שקראתי אותו ודעתי כדעתך.
מצרפת עדות כתובה מתוך הרשימה: אמרו שהיא נחשבת לאחת הסופרות הבולטות של המאה הקודמת אז ניסיתי...אח, סופרלטיבים... סיפור מוזר בכתיבה רמזנית, עקיפה ומעורפלת. העלה בי אסוציאציה של תמונה של אמנות מודרנית, כזאת שאף אחד לא מבין אבל כולם מתפעלים כי אולי זה מעבר להבנתם ולא כל דבר צריך להבין. האישה שבסיפור היא דמות נוירוטית ומשועממת שמאסה בחייה הבורגניים אז היא מסתובבת כמו זומבי יחד עם בנה הקטן ברחבי העיר, ופעם בשבוע היא גוררת אותו לשיעור פסנתר - משהו שחייבים לעשות למען החינוך התקין. הסיפור היה יכול להיות הרבה יותר מעמיק אם הסופרת לא הייתה משקיעה כל-כך הרבה בלערפל ולרמוז, ומפתחת יותר את העלילה אבל ככל הנראה הדבר נחשב לבנאלי מצידה. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, חני
יש לו שם וכריכה מוצלחים. לזה אני מסכימה. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, Tamas
את יכולה לחשוב על טקסט כתוב, שהוציאו ממנו שורות לסירוגין. עם מה שנשאר את צריכה להסתדר... |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
חן חן, מיכל
המורה לפסנתר היא בת-דמותה הספרותית של כל מורה לפסנתר. פעם הן היו נפוצות מאד. |
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
השם והכריכה כל כך מפתים.
תודה לך
|
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
לרגע כותרת הספר עוררה את סקרנותי ואף עשתה חשק ואז קראתי את סקירתך....תודה על האזהרה.
|
|
|
מיכל
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
הפסנתר הזה משמיע קולות צורמים...
לפטר את המורה! טוב, לפחות לא לקרוא את הספרים שלה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה,מחשבות.
התחושה שעלתה בי כשקראתי אותו היתה של ניסוי. אני לא אוהבת ניסויים בבעלי חיים - גם לא בקוראים. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, סקאוט.
לדעתי הוא זרם בתחילת הקריאה אבל מהר מאד הפך לחסר כל טעם. כך או כך החלטת, לדעתי, נכון. |
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
ניסיתי פעם את המאהב שלה. פיהוק.
|
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
באחד מביקוריי בספרייה שמתי עיני בספר הזה והתחלתי לקרוא והסיפור לא ממש זרם ולכן החלטתי לא לקחת אותו. אני רואה שתחושתי הייתה נכונה וטוב שכך.
בכל אופן, ביקורת חביבה. |
23 הקוראים שאהבו את הביקורת
