ביקורת ספרותית על ככל עם ועם - ישראל 2000-1881 מאת אניטה שפירא
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 24 באפריל, 2019
ע"י יוֹסֵף


ישנם כאלו שחושבים, כנראה בעקבות לימודי ההיסטוריה בתיכון, שלימוד ההיסטוריה הוא לימוד אפיזודי וקטוע, משל אין צורך בידע היסטורי אלא כדי לדעת לענות על שאלות טריוויה כמו מי היה הקיסר הראשון של האימפריה הרומית הקדושה או באלו שנים התרחשה ה"פרסטרויקה". לימוד היסטוריה נכון, או אולי עדיף – לימוד משמעותי ובשל, הוא כזה המניע את הלומד להרים את הראש ולשים את לבו לשאלות רחבות, לתהליכים היסטוריים ובסופו של דבר לנסות לסגל לעצמו מבט-על על ההיסטוריה האנושית כולה, על טבע האדם, ואולי מתוך כך גם לנסות להבין את המשמעות הצפויה של האירועים שבהווה. לעיתים אני חושב שהנביאים הגדולים, הם קודם כל היסטוריונים מבריקים, בבחינת "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר, שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" (דברים לב,ז).

בספר הזה אניטה שפירא, היסטוריונית ידועה של הציונות, לא חוקרת נושא מסוים (עליה, העפלה, פירוק הפלמ"ח, משפט אייכמן) או אישים פרטיים (ברל, בן גוריון, יגאל אלון), כבספריה הקודמים, אלא כותבת על התופעה הציונית בכללה מפרספקטיבת-על, ברמת המאקרו.

המילה האנגלית "Story", סיפור, התפתחה מן המילה היוונית הקדומה – "היסטוריה" (Ίστορία). זה מה שאניטה מצליחה לעשות בספר הזה, היא כותבת היסטוריה אבל מספרת סיפור, את הסיפור שלנו בארץ הזו, וממסגרת אותו לסד השנים 1881-2000, החל מהלידה של התנועה הציונות והעליות הראשונות ועד למדינת הישראל בעשור החמישי והשישי להקמתה. אניטה מגוללת ומתארת את שלל האירועים המשמעותיים, אבל כמו שהקדמתי, לא מדובר בסיפור אנקדוטלי של כרוניקה מנותקת וחסרת הקשר, אלא בתיאור רציף של אירועים והבנת היחס ביניהם, יחד עם תיאור תהליכי עומק וניתוח מגמות וקשרים תרבותיים, חברתיים כלכליים ופוליטיים.

כדאי לציין ששפירא נזהרת וכותבת בצורה מאוזנת והגונה באופן יחסי. כמו כן אין בספר חידושים מרעישים, ולא גילויי עובדות בלתי ידועות או נתונות במחלוקות, זו לא מטרתו. אבל, יש יכולת מרהיבה של כתיבה היסטורית מרתקת שלא מוותרת על רוחב ועל עומק של המבט. זה ספר מצוין וממולץ לכל מי שרוצה לעבור בסקירה קצרה יחסית, איכותית, וממוקדת, על ההיסטוריה הקרובה שלנו, ולכן גם המאוד רלוונטית, לחיינו פה.

רק לסיום הערה: שפירא קראה לספר 'ככל עם ועם'. הדברים שקרו לנו פה ב-130 השנים האחרונות, שעות הכושר ההיסטוריות הנדירות (שרבים מהן אניטה מציינת ככאלה) שהתקבצו כולן לכמה עשורים שבעטיין התאפשר לבנות מחדש (rebuild) אומה מכאוס תרבותי, מחולשה פוליטית, מפיזור חוצה יבשות ומשואה בלתי נתפסת. מאלה להביא את האומה למקום, לשפה, לאתוס תרבותי משותף, ליכולת הגנה, לעוצמה אזורית ולעוד הישגים רבים יוצאי דופן הוא תופעה היסטורית בלתי נתפסת בכל עדשה שלא נתבונן דרכה. זהו ספר יוצא מן הכלל, רק הכותרת, 'ככל עם ועם', הרגיש לי קצת פספוס.

ולסיום כמה מילים מתוך פרק הסיכום של שפירא:
"ישראל היא סיפור הצלחה בקנה מידה עולמי: זוהי מדינה חיונית, תוססת, בעלת כלכלה דינמית, אקדמיה שזוכה להכרה בין לאומית... דמוקרטיה ביקורתית, מדינה שיש בה חופש דיבור רב ותקשורת חצופה וחודרנית שאינה מהססת לחשוף את כל חולשות השלטון. למרות הקובלנות המתמידות הנשמעות בתקשורת בנושאים של זכויות אדם, ישראל מגלה רגישות בסוגיות אלה יותר מכל מדינות המזרח התיכון, ובעצם גם ממרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם, בייחוד כאשר הן מרגישות מאוימות... ואף על פי כן ישראל ניצבת מול ביקורת עולמית רבה מאוד, שמדינות אחרות אינן 'זוכות' לה. כל מעשה ומחדל של ממשלת ישראל מוקע מיד בביטוים השמורים בדרך כלל למשטרים אפלים. הנושא הפלסטיני זוכה לאמפתיה רבה, תוך התעלמות מהצד השני של המטבע".
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אדמה (לפני ארבעה שבועות)
סקירה מרתקת, תודה רבה.
יוֹסֵף (לפני חודש)
תודה אברהם!
יוֹסֵף (לפני חודש)
תודה עמיחי. ותודה ניר על המקור של השם, קראתי את הסקירה שלך וראיתי את שכתבת. אבל עדיין זה לא עונה מדוע היא בחרה את השם הזה דווקא לסיפור היסטורי של עם שאינו ככל העמים, נרצה או לא נרצה...
עמיחי (לפני חודש)
סקירה יפה ונבונה, כהרגלך.
תודה רבה.
פרפר צהוב (לפני חודש)
ניר, נראה שמצאת את התשובה הנכונה. יפה!
עצם הדיון על שם הספר כבר מעורר עניין.
נראה ששכחנו את מגילת העצמאות.
ניר (לפני חודש)
שם הספר הוא ממגילת העצמאות... "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית"

גם אני הרהרתי בשם של הספר שקראתיו, עד שמצאתי את המקור, ואז שיניתי את דעתי וחשבתי שהשם דווקא מתאים מאוד, כפי שכתבתי בביקורתי.
פרפר צהוב (לפני חודש)
יוסף, בעקבות התוספת שלך עלה בי רעיון נוסף למשמעות השם. ייתכן שבשם הספר יש כמה מובנים, ואחד מהם הוא גם הבעת תקווה ששאר האומות תתייחסנה אלינו כפי שהן מתייחסות לכל עם אחר, בניגוד למצב הקיים כפי שמובא בקטע שהוספת:

"...ואף על פי כן ישראל ניצבת מול ביקורת עולמית רבה מאוד, שמדינות אחרות אינן 'זוכות' לה. כל מעשה ומחדל של ממשלת ישראל מוקע מיד בביטוים השמורים בדרך כלל למשטרים אפלים. הנושא הפלסטיני זוכה לאמפתיה רבה, תוך התעלמות מהצד השני של המטבע".

אברהם (לפני חודש)
הלוואי ובבתי הספר
היו מדגישים את הערך המוסף של לימוד העבר ולא מרדימים את בני הנוער בהעברת אינסטנט של החומר.
כרגיל אצלך, ביקורת מלומדת ומושקעת.

תודה לך, יוסף.
יוֹסֵף (לפני חודש)
רץ. נקודה כואבת, תולדה של ההגות הפוסט-מודרנית, השוללת את קיומם של האמת, הצדק והמוסר.
יוֹסֵף (לפני חודש)
כרמליטה זו מהות ההיסטוריה לטעמי, אחרת זה נשאר בגדר ידע תלוש.
יוֹסֵף (לפני חודש)
תודה לכל המשבחים והמגיבים. פרפר, לא חשבתי על הכותרת כסוג של ציניות. לא מתאים לספרי עיון, אבל אולי.
אגב, רמת השחיתות טעונה שיפור (מקום 34 מתוך 180), אבל צריך לשקלל כל דבר ביחס לאזור וביחס למצב המורכב שלנו.
בעקבות דבריך, והצורך במבט יותר רחב ומפרגן, הכנסתי לסקירה תוספת מתוך פרק הסיכום של שפירא.
רץ (לפני חודש)
מרגש ונוגע הכבוד שאתה מעניק להיסטוריה, כיום מדלגים עליה ומעוותים אותה כסיפור נטול היסטוריה שתכליתו לשרת מטרות פוליטיות.
פַּפְּרִיקָה (לפני חודש)
תענוג כרגיל. תודה יוֹסֵף.
בת-יה (לפני חודש)
"לחיי העם הזה..."
אנקה (לפני חודש)
אין על היכולת שלך לנתח ספרים ולכתוב את הסקירות בשפה ברורה, רהוטה ואינטליגנטית. תענוג לעין הקורא.
כרמליטה (לפני חודשיים)
תודה יוסף על סקירה נהדרת.
יפה הגדרת את מהותו של לימוד היסטוריה מעמיק. לא דקדקנות בעובדות ותאריכים זניחים, אלא לימוד דרך העלאת שאלות והבנת תהליכים.
מחשבות (לפני חודשיים)
מנשקי הקמעות אכן הולכים ומתרבים. עלבון לאינטליגנציה.
פרפר צהוב (לפני חודשיים)
סקירה מעניינת.
יכול להיות שהכותרת נכתבה בלשון סגי נהור, בהתחשב בכך שהחלוצים הצליחו להקים כאן מדינה בתנאים קשים ולהגיע להישגים.
עם זאת, בהתחשב ברמת השחיתות והפשע כאן, בכפיה הדתית ובכמות הגדלה והולכת של מנשקי קמעות המאמינים בהבלים, ייתכן שיש בעיה בחזון הציוני.
yaelhar (לפני חודשיים)
יפה מאד.
מחשבות (לפני חודשיים)
סקירה להלל.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ