ביקורת ספרותית על אישה מעבר לים מאת שרית ישי-לוי

---

אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה. זה הפתגם שעלה לי בראש כשסיימתי את הספר הזה. כמו תסריט החוזר על עצמו, שלושה דורות, שלוש נשים שכל אחת מהן עוברת מסע בזמנה ובתקופתה שלה. נשים שחוו נטישה, נשים שריסקו להן את הלב, ובסיפור הזה שהוא מסע של חיפוש וזהות עצמית . אלו נשים החיות בהווה מטושטש הנגרם מעבר מעורפל ומלא בסימני שאלה, וזה מצריך אותן לעשות את המסע הזה אל עברן כדי לזכות בעתיד נקי וחף מכל מסתורין.האם יצליחו לאסוף את שברי חייהן ולאחות את ליבן?


הסיפור נע בשלושה מעגלים, מירושלים המנדטורית לפריז על בתי הקפה ומאורות הג'אז המעושנות עד לתל אביב הבוהמית של שנות השבעים.

מודה ומתוודה: אני טיפוס נוסטלגי, וכל דבר הקשור לתקופות אחרות, ובמיוחד כאלו שחוויתי- מהלך עלי קסם. ושרית ישי לוי עושה את זה טוב כמו גם בספרה הקודם. כל אזכורי השמות והמקומות מהתקופה ההיא כמו הטיסו אותי לעידן אחר: קפה כסית, מציצים, המדור המרכזי וזיגל האימתני (ימי הזוהר של המשטרה אי אז כשעוד ישבו בשפירנצק / דיזנגוף), אופנת איווניר, קפה ויטמן באלנבי. פעם לא היו גלידריות בוטיק. היה את ויטמן. העובדות היו לובשות סינרים מעומלנים וחובשות שביס והגישו שם את המילקשייק הכי אלוהי!היו טעמי שוקולד וניל וזהו. סורבה? גלידת שעועית שחורה? אחחח הפשטות!

הדמויות של ישי לוי נושאות בתוכן ערגה, אלא שהיא לא נשארת שם,אצלן. היא נודדת אל הקורא ומעירה בו זכרונות מתקופה אחרת. בדיוק כמו במלכת היופי של ירושלים. גם שם הקורא נכנס כל כולו לתוך מסע במנהרת הזמן. ואגב, יש בספר הזה דרישת שלום מהספר הקודם.

סופו של הספר הרגיש לי קצת חפוז וכזה שבא לסגור הרמטית את הסיפור. גם אם הרגיש לי מפוספס קצת- מאוד מאוד נהניתי מהספר, מהכתיבה,ואני כבר בציפיה לספר השלישי של הסופרת.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על אישה מעבר לים