•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
פתח תפריט
פתח תפריט
כניסה
•
•
•
•
פרסומת
פתח תפריט
פתח תפריט
כניסה
•
•
•
•
פרסומת
ביקורת על גטו מאת יהושע סובול | סימניה - ספרים, סופרים וחברים
גטו
מאת יהושע סובול
הביקורת של קוראת
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
גטו
מאת יהושע סובול
הביקורת של קוראת
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
הוצאה לאור:
אור-עם
0
קטגוריה:
מחזות
הביקורת
הביקורת נכתבה
לפני 16 שנים
•
1 דקות קריאה
סוחף ומצמרר. הרצון לחיות גובר על הכול.
מי אהב את הביקורת
0
אין לייקים עדיין
על המבקרת
קוראת
ותיקה
חברה מזה 17 שנים
74 ביקורות
•
86 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת
•
ספרות מקורית
•
מתח ריגול והרפתקאות
קוראת
ותיקה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות
74
לייקים שקיבלה
86
דירוג ממוצע
4.1 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת
45
ספרות מקורית
16
מתח ריגול והרפתקאות
5
דיון על הביקורת
אין תגובות עדיין
הוסף תגובה
תגובה
אין תגובות עדיין
היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת
כתוב תגובה ראשונה
ביקורות נוספות על "גטו"
אורי החמודה
לפני 6 שנים
•
★
★
★
★
★
💬
0
7
על
גטו
מאת
יהושע סובול
“
את יהושע סובול הכרתי שוב בקורס התאטרון אליו נרשמתי בבר אילן, כאשר התחלנו לדבר על מחזות פוליטים, ואחד מהמחזות שמייצגות את הרעיון הזה הוא ''גטו''. את גטו ראיתי 7 שנים לפני כן, בתאטרון הקאמרי נשאבתי למחזה, אהבתי מאוד את הרעיון האינטלקטואלי העומד מאחוריו, אך עדיין חשתי שהוא כבר. הסיפור מגולל את סיפורה של גטו וילנה במרד הגטו, סיפוריה של התאטרון של הגטו, יהושע סובול התבסס כנראה על סיפור ההיסטורי של הגטו, המחזה עוקב אחר נקודת מבטו של הפקיד הנאצי קיטל המנהיג את היהודים בגטו הכופה עליהם מטלות שונות וצוחק עליהם הוא מבקש מזמרת הגטו ''חיה'' לשיר לו שיר, הסיפור עוקב בצורה כאובה בחייהם היום יומיים בגטו, ותהליך השמדה הסופית של יהודי הגטו, והקונפלקטים שעומדים מאחוריהם, למרות הקיצוניות של האיש האס, האס הבחנתי לא פעם בכמה שיחות חולין מעניינות ששוחח עם כמה מיהודי הגטו, גם שהתעלל בהם בפרעות. המחזה אכזרי ללא ספק, אך יש בו מסר. כשראיתי אותו לראשונה שיחקו בו: איתי טיראן(שעשה את התפקיד של קיטל בצורה משכנעת ומחרידה לאין שמה) אניה בוקשטיין(המדהימה)רמי ברוך ונתן דטנר, המחזה התאים לימים אלה, בהיותם ימים של יום השואה, או עשרה בטבת, קריאת המחזה גרמה לי להתגעגע לימים בהם הייתי שוקדת את תאטרון הקאמרי והבימה כתלמידה צעירה בכיתה יא', וגם את משמעות האירועים הפוליטיים ואירוע השמדתם של היהודים, ולזכר יום הקדיש הכללי עשרה בטבת(שחל אתמול)
”
קרא ביקורת מלאה ←
עתליה
לפני 17 שנים
•
★
★
★
★
★
💬
0
0
על
גטו
מאת
יהושע סובול
“
נראה שבמחזה זה, המתרחש על רקע הקמתה ופעילותה של קבוצת התאטרון בגטו וילנה בשנות המלחמה, ע"י ראש המשטרה היהודית, מנסה יהושע סובול להפיג מעט מן הצחנה העולה מדמותו הנודעת לשמצה של הקאפו. ונסיון זה, לדעתי, מצליח. על אף שהוא רחוק מלהיות ספר מתח או דרמה סוחטת דמעות המחזה 'גטו', שיצא לי לקרוא לגמרי במקרה ביום השואה ממש, סוחף ביותר וקשה להניח אותו מן הידיים. העלילה המיוחדת שיצר סובול מפנה את תשומת ליבנו האוהדת מן השחקנים מזי הרעב ויתומי הגטו האומללים, דווקא אל הקאפו הראשי - אל ראש היודנראט השנוי במחלוקת אותו כולם אוהבים לשנוא ולהאשים, ושעל טיבו האמיתי אנו למדים עם הקריאה. מסר חזק שעולה מבין הדפים הוא שמישהו חייב ללכלך את הידיים - אבל מי האדם שיהיה מוכן לעשות את העבודה השחורה? מוכי גורל התרים אחר נקמה והשרדות, אישי ציבור המוכרים, לכאורה, את נשמתם, מצפונם והמוניטין שלהם לשטן על מנת להציל כמה שיותר נשמות אחרות וסוף אחד בלתי נמנע- 'גטו' נקרא בנשימה אחת ומשנה הרבה במעט מילים.
”
קרא ביקורת מלאה ←
אורי החמודה
לפני 6 שנים
•
★
★
★
★
★
💬
0
7
על
גטו
מאת
יהושע סובול
“
את יהושע סובול הכרתי שוב בקורס התאטרון אליו נרשמתי בבר אילן, כאשר התחלנו לדבר על מחזות פוליטים, ואחד מהמחזות שמייצגות את הרעיון הזה הוא ''גטו''. את גטו ראיתי 7 שנים לפני כן, בתאטרון הקאמרי נשאבתי למחזה, אהבתי מאוד את הרעיון האינטלקטואלי העומד מאחוריו, אך עדיין חשתי שהוא כבר. הסיפור מגולל את סיפורה של גטו וילנה במרד הגטו, סיפוריה של התאטרון של הגטו, יהושע סובול התבסס כנראה על סיפור ההיסטורי של הגטו, המחזה עוקב אחר נקודת מבטו של הפקיד הנאצי קיטל המנהיג את היהודים בגטו הכופה עליהם מטלות שונות וצוחק עליהם הוא מבקש מזמרת הגטו ''חיה'' לשיר לו שיר, הסיפור עוקב בצורה כאובה בחייהם היום יומיים בגטו, ותהליך השמדה הסופית של יהודי הגטו, והקונפלקטים שעומדים מאחוריהם, למרות הקיצוניות של האיש האס, האס הבחנתי לא פעם בכמה שיחות חולין מעניינות ששוחח עם כמה מיהודי הגטו, גם שהתעלל בהם בפרעות. המחזה אכזרי ללא ספק, אך יש בו מסר. כשראיתי אותו לראשונה שיחקו בו: איתי טיראן(שעשה את התפקיד של קיטל בצורה משכנעת ומחרידה לאין שמה) אניה בוקשטיין(המדהימה)רמי ברוך ונתן דטנר, המחזה התאים לימים אלה, בהיותם ימים של יום השואה, או עשרה בטבת, קריאת המחזה גרמה לי להתגעגע לימים בהם הייתי שוקדת את תאטרון הקאמרי והבימה כתלמידה צעירה בכיתה יא', וגם את משמעות האירועים הפוליטיים ואירוע השמדתם של היהודים, ולזכר יום הקדיש הכללי עשרה בטבת(שחל אתמול)
”
קרא ביקורת מלאה ←
עתליה
לפני 17 שנים
•
★
★
★
★
★
💬
0
0
על
גטו
מאת
יהושע סובול
“
נראה שבמחזה זה, המתרחש על רקע הקמתה ופעילותה של קבוצת התאטרון בגטו וילנה בשנות המלחמה, ע"י ראש המשטרה היהודית, מנסה יהושע סובול להפיג מעט מן הצחנה העולה מדמותו הנודעת לשמצה של הקאפו. ונסיון זה, לדעתי, מצליח. על אף שהוא רחוק מלהיות ספר מתח או דרמה סוחטת דמעות המחזה 'גטו', שיצא לי לקרוא לגמרי במקרה ביום השואה ממש, סוחף ביותר וקשה להניח אותו מן הידיים. העלילה המיוחדת שיצר סובול מפנה את תשומת ליבנו האוהדת מן השחקנים מזי הרעב ויתומי הגטו האומללים, דווקא אל הקאפו הראשי - אל ראש היודנראט השנוי במחלוקת אותו כולם אוהבים לשנוא ולהאשים, ושעל טיבו האמיתי אנו למדים עם הקריאה. מסר חזק שעולה מבין הדפים הוא שמישהו חייב ללכלך את הידיים - אבל מי האדם שיהיה מוכן לעשות את העבודה השחורה? מוכי גורל התרים אחר נקמה והשרדות, אישי ציבור המוכרים, לכאורה, את נשמתם, מצפונם והמוניטין שלהם לשטן על מנת להציל כמה שיותר נשמות אחרות וסוף אחד בלתי נמנע- 'גטו' נקרא בנשימה אחת ומשנה הרבה במעט מילים.
”
קרא ביקורת מלאה ←
גטו
מאת יהושע סובול
הביקורת של קוראת
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
גטו
מאת יהושע סובול
הביקורת של קוראת
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
הוצאה לאור:
אור-עם
0
קטגוריה:
מחזות
הביקורת
הביקורת נכתבה
לפני 16 שנים
•
1 דקות קריאה
סוחף ומצמרר. הרצון לחיות גובר על הכול.
מי אהב את הביקורת
0
אין לייקים עדיין
על המבקרת
קוראת
ותיקה
חברה מזה 17 שנים
74 ביקורות
•
86 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת
•
ספרות מקורית
•
מתח ריגול והרפתקאות
קוראת
ותיקה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות
74
לייקים שקיבלה
86
דירוג ממוצע
4.1 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת
45
ספרות מקורית
16
מתח ריגול והרפתקאות
5
דיון על הביקורת
אין תגובות עדיין
הוסף תגובה
תגובה
אין תגובות עדיין
היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת
כתוב תגובה ראשונה
ביקורות נוספות על "גטו"
אורי החמודה
לפני 6 שנים
•
★
★
★
★
★
💬
0
7
על
גטו
מאת
יהושע סובול
“
את יהושע סובול הכרתי שוב בקורס התאטרון אליו נרשמתי בבר אילן, כאשר התחלנו לדבר על מחזות פוליטים, ואחד מהמחזות שמייצגות את הרעיון הזה הוא ''גטו''. את גטו ראיתי 7 שנים לפני כן, בתאטרון הקאמרי נשאבתי למחזה, אהבתי מאוד את הרעיון האינטלקטואלי העומד מאחוריו, אך עדיין חשתי שהוא כבר. הסיפור מגולל את סיפורה של גטו וילנה במרד הגטו, סיפוריה של התאטרון של הגטו, יהושע סובול התבסס כנראה על סיפור ההיסטורי של הגטו, המחזה עוקב אחר נקודת מבטו של הפקיד הנאצי קיטל המנהיג את היהודים בגטו הכופה עליהם מטלות שונות וצוחק עליהם הוא מבקש מזמרת הגטו ''חיה'' לשיר לו שיר, הסיפור עוקב בצורה כאובה בחייהם היום יומיים בגטו, ותהליך השמדה הסופית של יהודי הגטו, והקונפלקטים שעומדים מאחוריהם, למרות הקיצוניות של האיש האס, האס הבחנתי לא פעם בכמה שיחות חולין מעניינות ששוחח עם כמה מיהודי הגטו, גם שהתעלל בהם בפרעות. המחזה אכזרי ללא ספק, אך יש בו מסר. כשראיתי אותו לראשונה שיחקו בו: איתי טיראן(שעשה את התפקיד של קיטל בצורה משכנעת ומחרידה לאין שמה) אניה בוקשטיין(המדהימה)רמי ברוך ונתן דטנר, המחזה התאים לימים אלה, בהיותם ימים של יום השואה, או עשרה בטבת, קריאת המחזה גרמה לי להתגעגע לימים בהם הייתי שוקדת את תאטרון הקאמרי והבימה כתלמידה צעירה בכיתה יא', וגם את משמעות האירועים הפוליטיים ואירוע השמדתם של היהודים, ולזכר יום הקדיש הכללי עשרה בטבת(שחל אתמול)
”
קרא ביקורת מלאה ←
עתליה
לפני 17 שנים
•
★
★
★
★
★
💬
0
0
על
גטו
מאת
יהושע סובול
“
נראה שבמחזה זה, המתרחש על רקע הקמתה ופעילותה של קבוצת התאטרון בגטו וילנה בשנות המלחמה, ע"י ראש המשטרה היהודית, מנסה יהושע סובול להפיג מעט מן הצחנה העולה מדמותו הנודעת לשמצה של הקאפו. ונסיון זה, לדעתי, מצליח. על אף שהוא רחוק מלהיות ספר מתח או דרמה סוחטת דמעות המחזה 'גטו', שיצא לי לקרוא לגמרי במקרה ביום השואה ממש, סוחף ביותר וקשה להניח אותו מן הידיים. העלילה המיוחדת שיצר סובול מפנה את תשומת ליבנו האוהדת מן השחקנים מזי הרעב ויתומי הגטו האומללים, דווקא אל הקאפו הראשי - אל ראש היודנראט השנוי במחלוקת אותו כולם אוהבים לשנוא ולהאשים, ושעל טיבו האמיתי אנו למדים עם הקריאה. מסר חזק שעולה מבין הדפים הוא שמישהו חייב ללכלך את הידיים - אבל מי האדם שיהיה מוכן לעשות את העבודה השחורה? מוכי גורל התרים אחר נקמה והשרדות, אישי ציבור המוכרים, לכאורה, את נשמתם, מצפונם והמוניטין שלהם לשטן על מנת להציל כמה שיותר נשמות אחרות וסוף אחד בלתי נמנע- 'גטו' נקרא בנשימה אחת ומשנה הרבה במעט מילים.
”
קרא ביקורת מלאה ←
אורי החמודה
לפני 6 שנים
•
★
★
★
★
★
💬
0
7
על
גטו
מאת
יהושע סובול
“
את יהושע סובול הכרתי שוב בקורס התאטרון אליו נרשמתי בבר אילן, כאשר התחלנו לדבר על מחזות פוליטים, ואחד מהמחזות שמייצגות את הרעיון הזה הוא ''גטו''. את גטו ראיתי 7 שנים לפני כן, בתאטרון הקאמרי נשאבתי למחזה, אהבתי מאוד את הרעיון האינטלקטואלי העומד מאחוריו, אך עדיין חשתי שהוא כבר. הסיפור מגולל את סיפורה של גטו וילנה במרד הגטו, סיפוריה של התאטרון של הגטו, יהושע סובול התבסס כנראה על סיפור ההיסטורי של הגטו, המחזה עוקב אחר נקודת מבטו של הפקיד הנאצי קיטל המנהיג את היהודים בגטו הכופה עליהם מטלות שונות וצוחק עליהם הוא מבקש מזמרת הגטו ''חיה'' לשיר לו שיר, הסיפור עוקב בצורה כאובה בחייהם היום יומיים בגטו, ותהליך השמדה הסופית של יהודי הגטו, והקונפלקטים שעומדים מאחוריהם, למרות הקיצוניות של האיש האס, האס הבחנתי לא פעם בכמה שיחות חולין מעניינות ששוחח עם כמה מיהודי הגטו, גם שהתעלל בהם בפרעות. המחזה אכזרי ללא ספק, אך יש בו מסר. כשראיתי אותו לראשונה שיחקו בו: איתי טיראן(שעשה את התפקיד של קיטל בצורה משכנעת ומחרידה לאין שמה) אניה בוקשטיין(המדהימה)רמי ברוך ונתן דטנר, המחזה התאים לימים אלה, בהיותם ימים של יום השואה, או עשרה בטבת, קריאת המחזה גרמה לי להתגעגע לימים בהם הייתי שוקדת את תאטרון הקאמרי והבימה כתלמידה צעירה בכיתה יא', וגם את משמעות האירועים הפוליטיים ואירוע השמדתם של היהודים, ולזכר יום הקדיש הכללי עשרה בטבת(שחל אתמול)
”
קרא ביקורת מלאה ←
עתליה
לפני 17 שנים
•
★
★
★
★
★
💬
0
0
על
גטו
מאת
יהושע סובול
“
נראה שבמחזה זה, המתרחש על רקע הקמתה ופעילותה של קבוצת התאטרון בגטו וילנה בשנות המלחמה, ע"י ראש המשטרה היהודית, מנסה יהושע סובול להפיג מעט מן הצחנה העולה מדמותו הנודעת לשמצה של הקאפו. ונסיון זה, לדעתי, מצליח. על אף שהוא רחוק מלהיות ספר מתח או דרמה סוחטת דמעות המחזה 'גטו', שיצא לי לקרוא לגמרי במקרה ביום השואה ממש, סוחף ביותר וקשה להניח אותו מן הידיים. העלילה המיוחדת שיצר סובול מפנה את תשומת ליבנו האוהדת מן השחקנים מזי הרעב ויתומי הגטו האומללים, דווקא אל הקאפו הראשי - אל ראש היודנראט השנוי במחלוקת אותו כולם אוהבים לשנוא ולהאשים, ושעל טיבו האמיתי אנו למדים עם הקריאה. מסר חזק שעולה מבין הדפים הוא שמישהו חייב ללכלך את הידיים - אבל מי האדם שיהיה מוכן לעשות את העבודה השחורה? מוכי גורל התרים אחר נקמה והשרדות, אישי ציבור המוכרים, לכאורה, את נשמתם, מצפונם והמוניטין שלהם לשטן על מנת להציל כמה שיותר נשמות אחרות וסוף אחד בלתי נמנע- 'גטו' נקרא בנשימה אחת ומשנה הרבה במעט מילים.
”
קרא ביקורת מלאה ←
