ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 16 באפריל, 2019
ע"י tuvia
ע"י tuvia
סיפורם של מוצבי צהל לאורך תעלת סואץ היו איוולת אסטרטגית שגרמה לנזק עצום לצהל במלחמת יום הכיפורים.
הולדתם במהלך מלחמת ההתשה הנשכחת וסיום תפקידם ההיסטורי במלחמת יום הכיפורים.
כישלון קו ברלב כפי שניקרא קו המוצבים נבע ממהלך חשיבתי אווילי שהנהיגה הנהגת הצבא לאחר שראש הממשלה גולדה מאיר העבירה בהחלטת ממשלה את האסטרטגיה הישראלית של אף שעל
ובכך קיבעה את הרעיון שצהל צריך לעמוד במקום שאליו הגיע בסוף מלחמת ששת הימים.
נסיונות היסטוריים שונים כגון קו מג׳ינו המפורסם שלא עזר לצרפתים לבלום את הגרמנים במלחמת העולם הראשונה והשניה, כמו קו גוסטאב שלא עזר לגרמנים לבלום את בעלות הברית במלחמת העולם השניה
כל אלה ועוד מכשולי מים רבים תמיד הוכחו כבלתי עמידים בפני פלישות ימיות או יבשתיות שבאו מצד נחוש בכוונתו להשתלט על הצד השני של האוייב.
הספר מספר את סיפורו האישי של רופא מוצב ״מפצח״ שהיה תחת אחריותו של גדוד השיריון 52 בפיקודו של עמנואל סקל ואשר ביום השלישי של המלחמה יום ראשון ה- 8/10/73 נאלץ בפקודתו של מח״ט חטיבה 401 , דן שומרון לנטוש את הצלת המוצבים בשל החלטה של הרמטכל דדו שיש לעשות הכל כדי להציל את כוחות שיריון מחיסול ודאי וכדי לאגור מספיק כוחות מחץ כדי לפתוח במתקפת הנגד לסילוק המיצרים מהגדה המזרחית.
כתוצאה מהחלטה זאת נותר המוצב ללא כוח שיריון ( טנקים) כדי לספק לו כיסוי ולעמוד בפני המתקפה המיצרית.
לאחר התקפה מיצרית משולבת רגלים וטנקים נכנעו לוחמי המוצב, לא לפני שנילחמו באומץ רב. שישה מלוחמי המוצב נפלו , או יותר נכון להגיד נרצחו כשיצאו הלוחמים בידיים מורמות למסור עצמם לשבי.
ד״ר דן פלג היה בין השבויים שניצלו מרצח ונפל בשבי המיצרי.
הוא הובא עם יתר השבויים לכלא עבסיה בקהיר ושם החלה מסכת עינויים שנמשכה 20 יום עד לשיחרור.
בספרו מנתח הרופא את התהליכים שהובילו לנפילה בשבי ואת יחס המצרים לשבויים והלך המחשבות בזמן השבי.
בהיותו אך ורק רופא צבאי במילואים, לא היה דן פלג נתון בעינויים המטורפים שהיו מנת חלקם של שבויים מיחידות נבחרות או טייסים. אבל גם ככה האיש עבר
מערכת יסורים שלא הייתי מאחל לאף אדם.
זהו ספר אישי בעל תובנות אישיות שמקרינות על התנהגות האדם במצוקת השבי, מסביר את המצב מבחינה אישית שלו מבלי להקיש מדבריו על קורות השבויים האחרים.
יש לציין גם את העובדה שעד הרגע האחרון משפחתו לא ידעה אם חלל הוא או רק נעדר ואת העובדה שרק בעזרת משפחתו ובעיקר הלחצים של אימו ואביו הצליח
ישראל לקבל פרטים על היותו שבוי חי בידי המצרים. דבר שבצד הסורי לדוגמה לקח לעיתים עד שבעה חודשים של משא ומתן בתיווכו של קיסינג׳ר- שר החוץ האמריקני.
ספר ראוי וחשוב לקריאה כדי להבין גם צד אחר של המלחמה שלא מרבים לדבר עליו למרות חשיבותו העצומה.
טוביה
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
tuvia
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
תודה פאלפ על הלייק. חג שמח לך ולמשפחתך, טוביב
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
טוביה.
תודה ששפכת עוד קצת אור על סיפורה של המלחמה הקשה הזו.
|
|
|
tuvia
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
היי ישי,
אני חושב שהאסטרטגיה הזאת יושמה כאשר שרון היה אלוף הפיקוד ועל דעת עצמו הוא החליט לנוון את קו המוצבים ולהנחיל לצבא את האסטרטגיה שהוא גיבש מבלי שזאת קיבלה את האישורים המתאימים של המטכל.
מתברר , שכאשר פרצה המלחמה במקום לדבוק באסטרטגיה של ריכוז המאמץ , קבלו מפקדי הגוחות הוראה לחבור למוצבים ולעצור את מעבר הכוחות המצריים על הגשרים - בעיקר כוחות שיריון , ואת החי״ר שחצו את התעלה באמצעים אמפיביים. השיטה הזאת כשלה מכוון שמספר הטנקים שנשלחו לכל מוצב היה קטן בהרבה ממה שהיה נחוץ ואת עיקר המאמץ המצרי שלא היה כוחות שריון אלא חיר עם אמצעי לחימה אנטי טנקים, במיוחד הטילים שלמרות שהיה מידע על האמצעי הזה , הכוחות לא היו מאומנים להלחם בהם. מלחמת יום הכיפורים לא היתה רק הפתעה מודיעינית אלא בעיקר הפתעה אסטרטגית! |
|
|
ישי
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
מוצבי קו בר לב לא נועדו לבלום פלישה מצרית. התכנית המקורית גרסה שממילא לא יצליחו הכוחות במוצבים לעצור את ההתקפה ובינתן התראה מודיעינית מוקדמת יינטשו הכוחות הישראלים את המוצבים ויערכו מחדש בקו בלימה עורפי במרחק של 15 ק"מ מהתעלה ושם בחסות המטרייה האווירית של חיל האוויר הישראלי, ורחוק מטווח הטילים נגד מטוסים של המצרים, יבלמו את הכוחות המצרים וישמידו אותם.
בפועל הופתענו; הכוחות נלכדו במוצבים, וצה"ל במקום לדבוק בתכנית המקורית ולהמתין למצרים בעומק סיני, היה עסוק בניסיון להגיע למוצבים ולחלץ את הלכודים. |
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
