ביקורת ספרותית על לעולם-לא-עולם מאת ניל גיימן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 15 באפריל, 2019
ע"י סימנטוב


לפני כמה ימים ישבנו אצל אמא שלי ובאו כל המשפחה. ישבה על ידי ילדה אחת הבת של אחי הקטן הגיל שלה בקושי שש. בגלל שראיתי שהיא מרוכזת בכלום שאלתי אותה איך היה היום שלה בבית ספר. אמרה לי כיף. פתאום אני קולט שבאותו היום בכלל לא היה בית ספר יעני הם כבר יש להם חופש של החג שעוד לא חשב להתחיל. אני קולט שהילדה הזאת מתי ששואלים אותה איך היה בבית ספר היא כבר עונה באוטומט בכלל לא עובר דרך המוח שלה לא השאלה ולא התשובה.

עכשיו למה אני אומר את זה בגלל שהכי בא לי להגיד שהספר הזה מתי שקראתי אותו היה לי כיף. אני אבל מפחד שתחשבו שזה כיף כמו שאומרים הילדים על הבית ספר אז אני מתכוון לכיף אחר. אני חושב כל בן אדם מתי שעושה משהו שהוא אוהב לעשות אותו אתה מרגיש את השמחה שלו גם מבחוץ ככה מתי שאתה רק מסתכל עליו אתה יכול להיות שמח. לפי דעתי הניל גיימן כתב את הספר הזה מתוך השמחה שלו ככה שאני הרגשתי את זה על עצמי והיה לי כיף.

זה ספר פנטזיה ואני על פי רוב לא קורא דברים כאלה אבל עכשיו אני זורם עם כל מה שעובר על ידי אז לקחתי אותו. זה סיפור שקורה בלונדון אבל לא של עכשיו. זה לונדון שכל הזמנים שלה מעורבבים טוב טוב ויש שמה הרפתקאה שחבל על הזמן עם כל האלה שטובים וכל האלה שרעים ואתה לא יודע על ההתחלה מי בדיוק יושב על איזה ספסל ככה שיש לך גם הפתעות על הדרך. בגלל שכל הבלאגן הזה בא לי יחד עם הבחירות אז הרבה חשבתי אם יש הבדל בין מה שיש בספר לאיך שהעולם שלנו עובד יעני בגלל שבספר יש הרבה קסמים ודברים לא הגיוניים אתה חושב שזה לא אמיתי אבל אני חושב שגם אצלנו הרבה אנשים לא תמיד עובדים לפי השכל והולכים לפי הפנטזיות שלהם גם שאי אפשר בכלל לעשות מה שעובר להם בראש.

ויש עוד דבר אחד שחשבתי עליו. יש בספר קטע שאתה שואל את עצמך מה עדיף לבן אדם להשאר בעולם הזה של הפנטזיה שיש בו הרבה סכנות וכל רגע יכול לקרות לך משהו רע או לחזור לחיות רגיל בעולם שלנו עם העבודה שאתה הולך אליה וחוזר יום יום והתוכניות שיש לך בטלויזיה וכל הדברים שאתה רגיל עליהם ומתי שאתה קורא אני חושב שכל אחד אומר שעם כל הבלאגן של הפנטזיה ככה אתה מרגיש כל רגע שאתה חי וזה שווה את כל הפחד וכל הסכנה. ופתאום חשבתי שגם מתי שקורים בחיים שלי דברים שמבחוץ אנשים חושבים שזה לא טוב וזה קשה אני דוקא מרגיש שזה מעיר אותי יעני כאילו ישנתי קצת ועכשיו דוקא נגיד מתי שאני מסתכל על הירח הוא נהיה יותר יפה ואפילו שזה לא הגיוני להגיד את זה אני חושב שנהייתי יותר מבסוט.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 6 ימים)
מסכימה איתך לגבי החדווה המורגשת שגיימן כותב בה את ספריו.
מצד שני החדווה הזו לעתים קצת מעייפת מרוב התלהבות. אבל הכתיבה שלו בהחלט גורמת לי לחשוב דווקא על העולם האמיתי וזה לא תמיד כל כך טוב.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ