ביקורת ספרותית על כוונה זדונית מאת ואל מקדרמיד
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 14 באפריל, 2019
ע"י yaelhar


#
אפשר לאפיין ספרות פופולרית אגלית עכשווית בשתי קטגוריות: ספרות רומנטית-אירוטית וספרות מתח. את שתי הסוגות האלה כותבות לרוב סופרות. הן התמקמו בתחום הדורש עוד ועוד חומרים, כותבות המוני ספרים - מקדרמיד כתבה 26 ספרים ועוד אנחנו מדברים צץ ה-27 - ולא תמיד הקוראים מקפידים על איכות. לפעמים אפשר לראות דמיון בין המכורים לספרים בסוגה למכורים לדברי מתיקה. יש טכנולוגים של מזון שכל תפקידם לספק למכורים עוד ועוד מהחומר המתוק והממכר בעטיפה חדשה, ולעודד אותם לצרוך ולקנות עוד ועוד, כי ככה אנחנו חיים היום.

הספר הזה מתאים לז'אנר ככפפה: מהשורה הראשונה הפרובוקטיבית "אילו ידעה קתרין מקוֹרְמיק שנותרו לה פחות משלושה שבועות לחיות, ייתכן שהייתה משתדלת יותר ליהנות מחתונתה של סוזן" מכינה את הקורא למתח ורוצעת אותו לספר. מובן שהמשפט הזה נכון תמיד, לכל מוות ומוות שלו ידע זה-שעתיד-למות את יום מותו היה משתדל להינות יותר מכל מה שקורה בחייו. או שהיה מתאבל על מותו הקרב, או שהיה מרגיש אימה, או ש...

הסיפור מתחלק בין סיפור הרצח והבאים אחריו לבין הסיפור האישי של הבלשית קרול ג'ורדן וחברה הפסיכולוג טוני היל. היא עומדת בראש יחידת בלשים חדשה המנסה לפענח פשעים חמורים במיוחד (תראו מה זה – לבנו כבר גס בפשעים רגילים, "שרק" הורסים את החיים והבריאות של קורבנותיהם. תנו לנו פשעים חמורים במיוחד) אנשי היחידה – למעט ג'ורדן משורטטים בקווים גסים, לא מושלמים: זו לסבית, זה אימפוטנט, זה חסר ניסיון ואינטליגנצייה, זו מופרעת... למקדרמוט אין מספיק סבלנות אליהם. לעומת זאת היא מקדישה לגיבורה שלה עמודים רבים ומספרת כמה היא מתייסרת מרגשי אשמה (חכו, תשמעו את סיפור רגשי האשמה של הבלשית. ואם לא – המשיכו לאחד ההמשכים ותקבלו עוד) והחבר הפסיכולוג? גם לו יש המון שדים שמתחבאים מתחת למיטה. התזה של מקדרמוט אומרת שזה החומר ממנו עשויים פסיכולוגים. טוב, נו.

הסיפור נבנה בהדרגתיות, מקדרמוט שומרת את רובו קרוב לחזה ומשחררת בקמצנות. סיפורי המשנה מקשטים אותו קישוט יתר, מפריעים לעתים להתרכז בסיפור והופכים את הספר מסיפור מהודק של 250 עמודים לסיפור מפוטם כהלכה של 365 עמודים. הוא מעניין למדי ומספק לסופרת את הפלטפורמה להמשך הסידרה.
עוד משהו: בראש הכריכה הקדמית יש בקשה של הסופרת "לספר הזה אל תעשו ספוילר!" וזו בקשה טפשית כמו הבקשה של חלק מכותבי קורות החיים לדיסקרטיות. כי אם הקורא אינו מבין שלא צריך לעשות ספויילר לספר מתח או להתייחס בכבוד לקורות חיים שהוא קורא – שום בקשה לא תעזור, להיפך. מהרגע שכתבת את ספרך – או את קורות חייך – סיימת את התקשורת שלך עם הקורא. ככה זה.

26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (אתמול)
תודה רבה, רונדנית.
אני יכולה לחיות עם מידה מסויימת של חוסר הגיון בספרי מתח. אבל לפעמים זה פשוט יותר מדי למרות חיבתי לסיפורים (-:
רונדנית (שלשום)
תודה רבה יעל - ברוח התקופה לא לספלר את הספר היה צריך להדביק שם איזה אשטאג קטן - הוא קריאת עשות דוקא - בכל אופן ספר מתח תמיד טוב גם עם הסוף לא הגיוני - מי מחפש הגיון בימים אלו
yaelhar (לפני 6 ימים)
חן חן, מיכל על איתור השגיאה (תיקנתי)
זה מסוג השגיאות הכי חסרות התחשבות: לא חשוב מה דעתי על הספר, ראוי שאכתוב נכון את שם הסופר...

כן, ראיתי את כל העונות של האנטומייה למעט האחרונה שכבר שיעממה אותי.
מיכל (לפני 6 ימים)
יעל, אם אני יכולה איזה הערה קטנונית... שם המשפחה החביב של הסופרת הוא מקדרמיד ולא כמו שכתבת בשורה השלישית.
ולמה חביב עלי השם? כי הוא מזכיר לי את מקדרימי אהובי... (מכירה ת'אנטומיה?)
yaelhar (לפני 6 ימים)
Pulp_Fiction תודה רבה
הספר הזה לא הזוי במיוחד, יחסית לספר מתח. הוא ברמה די נמוכה מבחינת ההיגיון (במיוחד הסוף, אותו ביקשה המחברת לא לספלייר, שהוא מופת של אי-רציונליות מזוקקת) אבל הוא לא משעמם כך שלא היה קשה לצלוח אותו.
Pulp_Fiction (לפני שבוע)
לי זה נשמע הזוי וברמה נמוכה. יפה שצלחת.
yaelhar (לפני שבוע)
תודה רבה, Tamas
הספר בסדר. אפשר לקרוא אותו, אם כי הוא מבוסס על תחקיר גרוע וחוסר ידע ומוגזם לכל אורכו.
yaelhar (לפני שבוע)
חן חן, מיכל.
אכן, יש סופרים שאינם יודעים איפה לעצור.
yaelhar (לפני שבוע)
תודה רבה, גוסטב.
ע. לידר צודק בהחלט. מתוקים הם נחמת-עניים...
yaelhar (לפני שבוע)
תודה רבה, אפרתי. שימחת אותי.
Tamas (לפני שבוע וחצי)
הבקשה לא לספלר זה פשוט תרגיל שיווקי לגירוי סקרנות. משהו בסגנון של "זהירות ספר מתח בלתי צפוי לפניך...."
הכצעקתה? מסקירתך זה כנראה לא הלך לה...
מיכל (לפני שבוע וחצי)
לא יאמן... סופרת שמבקשת מהקוראים שלה לא לעשות ספוילר לספר, והבקשה עוד מתנוססת בראש הספר? על דבר כזה הזוי עוד לא שמעתי. אני תוהה מה תהיה הבקשה הבאה שלה. אולי - "בבקשה תקראו את הספר הזה. הוא ממש ממש טוב, אני אומרת לכם. ואם לא קשה לכם, תכתבו עליו כמה מילים טובות ב- Goodreads. וגם תמליצו עליו לחברים."

הביקורת שלך נפלאה כרגיל.
גוסטב (לפני שבוע וחצי)
כדברי ע.לידר ''גם מתוקים הם סוג של נחמה''
אפרתי (לפני שבוע וחצי)
חייכת אותי.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ