ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 17 במרץ, 2019
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
מי שאוהב לקרוא מתח משלים מראש עם כמות ידועה של שטויות. המציאות אינה מה שהוא מחפש, כי אז ימצא בעיתונים את הסיפורים הכי מציאותיים ומסמרי השיער שהוא בורח מפניהם אל ספרי המתח. אבל גם מי שחובב ספרי מתח אינו יכול להתעלם לגמרי משטויות שעוברות את גבול הטעם הטוב. רמת שטויות כזו - כמו בספר הזה, שהתחיל טוב והידרדר במהירות - אני מתקשה לבלוע. לא נטשתי אותו רק בשביל לראות עד לאן מוכן הסופר להגיע כדי לייצור מתח מלאכותי. (רחוק מאד)
מדובר בג'רמייה סלינג'ר שהוא תסריטאי של סרטים דוקומנטריים (רק לי המקצוע הזה נשמע אוקסימורון?) שלוקח לעצמו שנת חופשה בכפר הולדתה של אשתו באיטליה, מקום שכוח אל בהרי הדולומיטים. סלינג'ר מתחיל להתעניין באובססייה ברצח מזוויע שבוצע לפני 30 שנה ולא פוענח. בין לבין מצייר ד'אנדראה את תושבי הכפר הקטן (שהתנהגותם מוזרה ובלתי מובנת) את הנישואים המידרדרים של סלינג'ר (הוא מציג סיבה תמוהה להידרדרות אבל אולי הוא מבין משהו בנישואים שאני לא מבינה) את הגיבור עמוס רגשי האשם (שהסיבות לרגשי האשם לא לגמרי מתקבלות על הדעת) כל זה מעורב בתגליות מדעיות לכאורה, וסודות שאנשים מסתירים.
הרגשתי שהמתח מלאכותי, נוצר במקלדת של ד'אנדריאה - שהוא איטלקי במקור והיה מורה כעשר שנים - במיוחד לצורכי הסיפור. האנשים המתוארים בספר מזוייפים. הספר כל כך התרחק מהמציאות וממה שיכול להיות, שבמקום להיות ספר אסקפיסטי, שהז'אנר שלו מבטיח ולעתים מקיים, הוא הפך נלעג. אפשר לקרוא אותו – יש לו הרגעים שלו – אבל כדאי לזנוח כל רצון להבין רציונלית מי מהגיבורים או הגיון בסיפור.
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
פרפר צהוב - עשינו עסק.
נראה לי שיתוף פעולה פורה. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
יעל, יש לי הצעה עסקית בשבילך - את תפתחי את הסטארט אפ, אני אחליף אותך בכל מה שנוגע לשיזוף בבהאמס, תשלחי לי צילומים של התקצירים לבהאמס ואני אתן לך הערכה של הספר, תמורת עמלה סבירה על כך שאני לוקח את הסיכון לנזקי הקרינה במקומך :-)
|
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב
לו ניתנה לי היכולת להבין לפי תקציר הכריכה איזה ספר עומד לפני, הייתי פותחת סטארטאפ, עושה אקזיט ומשתזפת לי בבהמאס... |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
יעל, נראה לי שבספר כזה הייתי מסתפק בקריאת התקציר שעל הכריכה :-(
|
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, בת-יה
לעיקרון של מה שלימדו אותך אני מסכימה: אכן איש אינו יודע מה ילד יום. באופן ספציפי יש דברים שאיש ואישה כבר יכולים לדעת: שלא אהיה לוליין בקרקס, נניח. שיש סיכוי קטן עד בלתי קיים שאשדוד בנק, נניח. ועל הבסיס הזה אפשר להגיד "לעולם לא" (-: |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, גבינה צפתית על ההסבר הממצה.
להיות בור(ה) זה כואב... |
|
|
בת-יה
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
טוב, אז נרד לעמק -:)
חוץ מזה, למדו אותי שלעולם לא אומרים לעולם לא וכו'... וזה נכון. אף אחד לא יודע מה ילד יום. |
|
|
גבינה צפתית
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
שלום יעל.
תסריטאי דוקומנטרי לא כותב סיפור. הסיפור כבר קיים. כדי להפוך סיפור לסרט (בין אם בדיוני, ובין אם דוקומנטרי, דהיינו מתעד את המציאות) יש צורך לתרגם אותו לשפה קולנועית. לפרק אותו לתמונות (סצנות), כדי שאפשר יהיה לצלם אותן לסרט. זאת אומרת, גם כשמצלמים סרט דוקומנטרי (בצורה מקצועית), יש לתכנן מראש את סדר הצילומים. מתוך כלל הסיפור הרחב נבחרים המקומות שיצולמו, הדמויות, איזה חלק מהפעילות שלהן יצולם וכך הלאה. גם לסדר של התכנים המצולמים יש חשיבות בעריכה הסופית של הסרט. את כל אלה קובע התסריטאי ביחד עם המפיקים והבמאי. מקווה שיותר ברור..:-) פורים שמח.
|
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, גבינה צפתית.
ותודה מיוחדת על ההסבר, אם כי אני עדיין נשארת בתהייתי: אני מבינה תסריטאי לסיפור שיוסרט. לא מבינה תסריטאי שהסיפור הוא צילום המציאות הקיימת.אם הוא יכתוב סיפור - זה לא יהיה דוקומנטרי, לא? |
|
|
גבינה צפתית
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
מצטרפת לתשבחות של המגיבים האחרים. אכן, כתיבתך קולחת ועניינית. לגבי תסריטאי של סרטים דוקומנטריים, אכן יש תת מקצוע כזה. כל סיפור יש צורך לתרגם לשפה קולנועית. תסריטאי של סיפור בדיוני כותב סיפור ומתרגם את הסיפור הבדיוני לשפה קולנועית, ותסריטאי דוקומנטרי מתרגם לשפה קולנועית סיפור שלא הוא כתב, אלא סיפור שקיים כבר במציאות.
|
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
חן חן, חני
סיימתי את הספר (אם כי במאמץ מה) כי, כמו שכתבתי, רציתי לראות לאן הוא יגיע. הוא חוזר לספרייה. אם הוא היה שלי - הוא היה עף לקיבינימט (שם קוד לספסל עליו מניחים ספרים לא-רצויים...) |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה מקרב לב על הפירגון, מיכל
חסכת לי חיפושים מעיקים לשם קליט לטור-שלעולם-לא-יהיה-לי... |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, פואנטה.
אכן, מסביר הרבה (-: |
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
חח אי אפשר
אפילו לומר את המילים הללו ביחד ושתהיה להן משמעות נכונה "מקום שכוח אל ברי הדולומיטים".
המקום הזה הוא קטליזטור שמגביר את כל החושים ביופיו, שכוח והלאה ממנו. מקווה שהעפת את הספר כבינימט... |
|
|
מיכל
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
קצת משעשע בעיניי
שיעל הר כותבת על ספר בשם "מה שקרה בהר"...
מה שכן, זה נתן לי רעיון מצוין: הביקורות המעולות שלך יכולות לפאר את כל מדורי הספרות בעיתונים. אז אם פעם יהיה לך טור של ביקורות בידיעות או ב-הארץ, יש לי אחלה שם בשבילו - "מה שקרא בהר" :-) |
|
|
פואנטה℗
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
הלכתי לבדוק בויקי אם יש הרים כאלה ומה מסתבר?
הרכס שמפריד בין הדולומיטים במערב לאלה שבמזרח נקרא עמק בדיה. "היה היה כפר קטן הממוקם בעמק בדיה שבהרי הדולומיטים, ובו תושבים קטנים, מוזרים ובלתי מובנים. יום אחד לפני 30 שנה..." (נראה לי שזה קצת מסביר את העניין) |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, גלית
אותי הוא איכזב. חלק גדול בהנאת הקריאה היא היכולת שלי להזדהות עם הדמויות ולפתח איכפתיות לגורלן. זה לא קרה לי פה. |
|
|
גלית
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
אוווו,רציתי לקרוא. תודה על האזהרה
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
