למרות השנים שחלפו עדיין זוכר בנוסטלגיה וגעגועים את הטרילוגיה המקסימה-
כל השבט הזה,
דורבנות ליגאל (שתי המילים המסיימות את הספר),
יורים על השכונה ('והסוף סגר עליה'-המילים האחרונות).
ילדות והתבגרות כולל משברים ואובדן דרך עיניו של אהוד המספר-נער צעיר,הבן הצעיר למשפחה בת 5 בנים-
תאומים מבוגרים-יגאל ומיכה
וצעירים יותר-שאול וגדעון.
המשפחה גרה בנשר אבל אין לכך חשיבות אמיתית.
היופי הוא בפשטות בימים רחוקים של טרום המדינה לעתים תחת אש,חיים פשוטים,אהבות ראשונות.
ימים שלא היה הרבה ומצד שני זה היה המון.
הכתיבה קולחת,פשוט וכיף לקרוא.














