ביקורת ספרותית על מבצר החורף מאת ניל בסקומב
ספר בסדר

---

"בעת שהשתוללה מלחמה ברחבי אירופה, ברוסיה, בצפון אפריקה ובאוקיינוס השקט, בעת שגדודי טנקים, טייסות מפציצים וציי צוללות, ומיליוני חיילים ניצבו אלה מול אלה בעימות כלל־עולמי, המפעל היחיד הזה, הטמון במעמקי הישימון הנורבגי, ניצב – כך האמינו מנהיגי בעלות־הברית – על הקו הדק המבדיל בין ניצחון לבין תבוסה" (עמוד 18).

הספר "מבצר החורף" מאת ניל בסקומב (ידיעות ספרים, 2018) מתאר את מאמצי הביון הבריטי למנוע מהנאצים מלהצליח לפתח נשק גרעיני במלחמת העולם השנייה. השנה היא 1942 הקימו הגרמנים תכנית לפיתוח נשק גרעיני בנורבגיה הכבושה שכללה מפעל לייצור מים כבדים. בסוקמב, שכבר חיבר ספר מאיר עיניים על המצוד שניהל המסוד אחר אייכמן, מתאר כיצד פעלו הבריטים והמחתרת הנורבגית לסיכול התכנית.

הצבא הנורבגי שבסיסו בבריטניה הקים יחידת עילית שתפעל תחת הביון הבריטי. מפקד היחידה היה סרן מרטין לינגה. היה מדובר בפלוגה קטנה בת 200 לוחמים. לאחד המתגייסים, קנוט האוקליד, נאמר כי "יהיה עליה פיקוח בריטי, אבל כל אנשיה יהיו נורבגים. ניסיון צבאי יכול לעזור, אבל אינו הכרחי, מפני שהוא יתאמן בלוחמה לא-קונוונציונלית, מרביתה מאחוריה הקווים. בסוג זה של לוחמה, אדם אחד במקום הנכון יכול לחולל גדולות ונצורות. האימונים יהיו קשוחים, אפילו אכזריים, והמבצעים יהיו קשים שבעתיים" (עמוד 57).

האוקליד, שהשתתף "באימוני קומנדו מיוחדים" (עמ׳ 49) בצבא הבריטי ולמד מסמל אירי לא לתת "לאויב שלכם שמץ של סיכוי" (עמ׳ 50), מוצנח עם חבריו לפלוגה בנורבגיה. משימתם, על גובל הבלתי אפשרית, לפשוט על מפעל המים הכבדים ולהשמיד אותו.

למרות שהסיפור עוסק בפרשה מרתקת, בסקומב מתאר אותה באופן מעט טרחני. על כך נאמר הסרט, "גיבורי טלמרק" עם קירק דאגלס, היה יותר טוב.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על מבצר החורף