yes we can אירית כפי שראית אני קוראת את הספר (עדיין לא סימתי) אבל הרגשתי צורך להגיב לביקורת שלך. אני מבינה את גישתך אבל אינני מזדהה איתה. מישל אובמה כן פרצה חומות, כן מהוה דוגמה, כן נלחמה מלחמות. היא אישה שחורה שבאה משכונה מאד בעיתית, למשפחה מעוטת הכנסה ומהוה דוגמה לאוכלוסיה זו שכן שאפשר, שחוכמה אינה מספיקה ומשפחה תומכת היא חובה בשביל לגדל ילדים מוצלחים. אצלינו זה מובן מאילו אבל באוכלסיה האפרו אמריקאית זה לא. אחד הדברים הראשונים שברק אובמה דיבר עליו כאשר מונה לנשיא הוא שעל הקהילה השחורה לקחת אחריות על ילדיה, שהגברים שנוטשים משפחות (באחוז גבוה) חייבים לקחת אחריות ,שרק כך ניתן לצאת מהעוני. משפחת אובמה היא דוגמה ומופת, צריך לראת את מאות האנשים שעומדים בתור להצטלם עם דיוקנו במוזאון הדיוקנות בכדי להבין את ההערצה של האפרו אמריקאים אליו.

תודה רבה מאוד, לכל המגיבים.
שימחתם אותי .
שבת שלום ומבורך .

אנשים אוהבים להרגיש מיוחדים, אוהבים להרגיש במרכז העניינים ומרגישים צורך לא מוסבר לשתף את העולם גם כשאין שום סיבה. הרי מה עשית מלבד היותך גברת ראשונה? עוד ספר שעיקרו הוא רווח אישי ופרסום חוזר.
כתבת מדויק.

מפליא שקראת את זה עד הסוף.
(:

אוטוביוגרפיות (וגם ביוגרפיות) משעממות אותי.
ואוטוביוגרפיה על דמות עכשווית - במיוחד שכל העניין בה קשור לתפקיד כלשהו שהעלה אותה על המפה - על אחת כמכ וכמה.

הביקורת טובה, כרגיל.

אפילו בעטיפת הספר היא נראית כמו איזו נערת זוהר הוליוודית,
עם השיניים הצחורות, האיפור המוקפד והפוזה המאולצת
עם כף היד המונחת על הפנים הנשיאותיות. על הפנים, תרתי משמע...
והכתף החשופה, כמובן.

שתהיה לך רפואה שלמה ומהירה.

אירית תודה. רכשתי אותו במסגרת מבצע. אקרא ואכתוב. אני סקרנית לגביה בעקבות סקירתך... מעניין אם שרהלה תכתוב ספר ... חה חה חה

ברק אובמה ואשתו מישל הם סמל לשינוי שעברה ארצות הברית, האם רק סמל או שהייתה גם שיטה ורעיון שהשפיעו ללא מהפכה גדולה או בוטות ורוע לב. אני לא יודע, ההיסטוריה תשפוט אותם, אני יכול רק להגיד שאני מתגעגע לסגנון.

" וכבר נקעה נפשנו מגברות ראשונות... " ועוד דברים שכתבת - אהבתי !

לא אוהב אוטוביוגרפיות למיניהן (להבדיל מביוגרפיות). בגדול מדובר באגו טריפ של הכותב.הפרטים הלא מחמיאים לא נידונים או מוגמדים.למישל אין תירוץ לכתוב זכרונות בגיל כזה צעיר, היא אף לא שימשה בתפקיד משמעותי.

תודה , אירית, כתבת בצורה יפה ומשכנעת.

נראה כמו קטילה עסיסית. זו אמריקה, הבוחרים שם בוחרים בדמוק כמו כאן מה שנראה להם הכי טוב ומקבלים את ביבי וטראמפ בגלל השיטה שגרמה לכך שהמנהיג לא קיבל את הרוב (כזכור לכם ביבי מול לבני). אבל זו גם אמריקה המצפה לקבל ממקור ראשון רכילות מאחורי הקלעים וקיבלה. אז זה לא ספר מופת ולרגע לא חשבתי לקרוא אותו ועכשיו עוד פחות.
תודה על האזהרה.

אולי היא צריכה לערוך את הביקורת לפני הפרסום. קורה.

תחושותיי הראשונות היו קרובות לסקירתך:) "כי לא יהיו כלום כי לא היה כלום ".
אכן, כמו רבים לפניה, מנצלת היטב את דקות התהילה למצלצלין.
"הייתי צריכה לקום מהמיטה עם הפיג'מה לעמוד ולמחוא כפיים" רק חסר היה שתניחי יד על החזה ותשירי את ההמנון.
ביקורת מקסימה עם חוש הומור טוב !