ביקורת ספרותית על ריצפה מאת יצחק גיסיס
ספר בסדר

---

הספר ריצפה נגמע בקריאה רציפה של שעתיים וחצי. עובדה זו מעידה על כך שהספר מרתק.

מי זו ריצפה? מלבד כך ששמה ניתן לה על שמה של "רצפה בת-איה" המקראית, שהייתה פילגשו של שאול המלך?

ריצפה של יצחק גיסיס היא אלמנה. בעלה עמוס נפטר לפני שמונה עשרה שנה ממחלה ממארת. אישיותו הייתה נינוחה והוא ניהל משרד רואה חשבון קטן בעיר התחתית בחיפה. את עבודתו נהג להביא הביתה, ובערבים ניווט את דרכו לחדרו, מחובר לספרי החשבונות של לקוחותיו, תוך האזנה למוזיקה קלאסית. את ריצפה האנרגטית והתוססת הוא הותיר לבד מחוץ לדלת חדרו.

גירושים? באותה עת בוודאי שלא באו בחשבון. עמוס פרנס אותה ואת ילדיה בכבוד. אז מה עושים? מחפשים רעיונות יצירתיים ומתבלים את החיים המשמימים. ריצפה ביקרה בחוגים לנשים, האזינה להרצאות בפילוסופיה, התנדבה, רקדה בריקודי עם ועוד.

באחד מערבי החוג לריקודי היא הכירה את יואב-סגן אלוף בשלישות. הוא נחשב לרקדן טוב ובעל מראה קורן. מה יותר טוב מזה? קליק! אחרי יואב היו עוד כמה אנשי חיל, שלא יתפתחו לקשר משמעותי. כל מה שעשתה ריצפה היה ממניעים אנוכיים, ועל מנת להעלות בידה כמה שיותר לפני ששעון החול יאזל.

לאחר שעמוס נפטר ריצפה מכרה את ביתם המשותף, ועברה להתגורר עם ילדיה: רוני וגלעד בדירת הוריה, ובית ילדותה בהדר שבכרמל.

החיים לא האירו לה פנים. גלעד נהרג בג'בליה במבצע "עופרת יצוקה", ורוני נפצע בתאונת דרכים. טרגדיה שגזרה עליו להמשיך את חייו במוסד לחשוכי מרפא.

אחד התחביבים עליה: אספנות כפייתית של בובות פורצלן והן היוו את האור בחייה. את בדידותה היא הפיגה באמצעות אימוץ כלב, שבעקבות אירוע מסוים, שינתה את שמו מבלונדי לזיגמונד על שם זיגמונד פרויד.

באחד מטיוליה עם זיגמונד ריצפה גילתה שהבית שבו היא מתגוררת, הוא אתר היסטורי והיווה מקום מסתור של אנשי האצ"ל. בדיוק כאן ברחוב בירושלים 10, בתוך דירת מגורים שבקומה השלישית, הסתתרו לוחמי האצ"ל, מפני הבולשת הבריטית ואנשי ה"ההגנה" שרדפו אותם.

מציאות זו שתלה את גרעין העלילה... ריצפה החלה במבצע ניקיון. פעולה שלא נעשתה, מאז מותה של אימה. הפינוי לאחר מות האם, לא כלל את החדר החמישי בדירת המגורים, שהכיל גם את חדר הארונות. בעת מבצע הניקיון והפינוי, ריצפה גילתה בתוך ארגז חמש מחברות, שעל כריכתן נכתב "יומן" בכתב בידה של האם, ועוד שתי מעטפות ורודות.... על אחת המעטפות נכתב "צביקה שלי" ובה נמצאה תמונה של צעיר שחור עיניים. במעטפה השנייה צצה תמונה של שחקן הקולנוע המפרי בוגרט, שולח מבט בשחקנית אינגריד ברגמן, מתוך הסרט "קזבלנקה". מאחורי התמונה נכתב "אני וריק אהובי".

פישפוש נוסף בתחתית הארגז חשף חבילה ארוזה בסמרטוט עם כתמי שמן. כשריצפה הסירה את הסמרטוט היא הופתעה לגלות, אקדח תופי טמון בנרתיק צבאי ישן עם ארבעה כדורים. מימצאים אלה היוו עבור ריצפה מהלומה!

למחרת, חזרה ריצפה למקום המסתור, והחלה לקרוא החל מהמחברת הראשונה. מכאן ואילן העלילה אצה למסע במנהרת הזמן, ולפיענוח חידת חייה של יפה רפפורט-אורבך, אימה של ריצפה, ובתם של גניה וקובה הרוויזיוניסטים.

בכתיבה פשוטה ובגובה העיניים יצחק גיסיס, מגולל את חייה של יפה רפופרט-אורבך, ושופך אור על עברה, אהבותיה הלא ממומשות, נישואיה לאבנר, ורומן אסור עם צביקה הקיבוצניק והסוציאליסט, שהותיר גם מזכרת ברחמה.

כל המעשייה מתרחשת בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת בעיר חיפה, על נופיה האורבניים המעטרים את העלילה, עם בתי קולנוע, בתי קפה ידועים וניחוחות אוכל.

אהבתי את ההקבלה שיצחק גיסיס בחר בין "רצפה המקראית" לריצפה בתה של יפה רפפורט-אורבך. מאידך גיסא, לא היה מזיק לעבות את העלילה במידע נוסף על מערכת היחסים, בין ריצפה להוריה ובניה. שכן רצפה המקראית נחשבה לאידשא מאמא.

זה המקום גם להעיר ולהאיר על אי דיוקים היסטוריים... לדוגמא: מבצע "עופרת יצוקה" התרחש מ-27.12.2008 עד 18.1.2009. המועדים הללו לא מסתדרים עם נפילתו של גלעד בנה של ריצפה בג'בליה. כמו כן לא היה מזיק לבצע הגהה מוקפדת, שכן כבר בעמוד המידע של הספר (בעמוד הראשון) נפלה שגיאת כתיב בשם ההוצאה.

למרות הגומות, הספר מרתק והקריאה בו קולחת הרבה בזכות החלוקה לפרקים. לדעתי זה מסוג הספרים המשמשים אופציה מצוינת, ואתנחתא בין ספרים כבדי משקל- תרתי משמע. אני בטוחה שהחיפאים ייהנו ויוכלו להתכרבל עם ימי המאה הקודמת של חיפה.

בשורה התחתונה: "אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה" (ירמיהו פרק ל"א פסוק כ"ח + יחזקאל פרק י"ח פסוק ב')

קריאה נעימה.

לי יניני

פרדס הוצאה לאור, פרוזה מקור, 179 עמודים, 2017
אגב, אם יצחק גיסיס רצה להיצמד למקרא... אזי "רצפה" במקרא כתובה ללא האות י'.... "וּלְשָׁאוּל פִּלֶגֶשׁ, וּשְׁמָהּ רִצְפָּה בַת-אַיָּה; וַיֹּאמֶר אֶל-אַבְנֵר, מַדּוּעַ בָּאתָה אֶל-פִּילֶגֶשׁ אָבִי." (שמואל ב, פרק ג', פסוק ז')

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על ריצפה