ביקורת ספרותית על קוסמוס - המחבר של אסימוב - ממיטב יצירות המדע הבדיוני - קובץ ראשון - 3 חוברות - 300 עמודים מאת אייזק אסימוב
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 30 בנובמבר, 2018
ע"י yaelhar


#
אבא שלי אהב מאד מדע בדיוני והדביק אותי באהבתו. כשהייתי ממש קטנה הייתי צריכה הסברים על מה שקראתי וההסברים הובילו לשיחות מרתקות. אבא שלי אהב מאד מדע. הוא קרא כל מה שיכול היה להשיג בנושא, והיה מעודכן בתגליות האחרונות ברוב התחומים. למרות שהמדע היה הדרך בה הסביר לי מה שלא הבנתי במדע בדיוני, לא התלהבתי כמוהו ממדע אמיתי.
כשהוא נפטר לקחתי כמה ספרים שלו. את כל ספרי המדע הבדיוני שהיו לו ואיש חוץ ממני לא התעניין בהם, כמה ספרים בנושאים מדעיים – אחד קראתי ואחרים עוד מחכים... ושלוש חוברות "קוסמוס" אלה, שבהם סיפורי מדע בדיוני שהתפרסמו בארץ – לא יודעת מתי. אין על החוברות תאריך. הרמז היחיד הוא המחיר: כל אחת מהן עלתה 35 ל"י כולל מע"מ...

החוברות מכילות סיפורים קצרים, לא אחידים ברמתם. רוב הסיפורים של סופרים אלמונים, מיעוטם של סופרים ידועים. אסימוב – החתום על האוסף – תרם שניים-שלושה קטעים קצרצרים בכל חוברת, שחלקם מעידים יותר מכל על הכישרון לטוות סיפור משום דבר, על הדמיון הרב וגם על היכולת לגרום לקורא להתעניין ולהתלהב.

סיפורון כזה "דבר ברור" שמו, עוסק כמו כל סיפוריו בטבע האנושי. הוא מתאר חבורת אנשי צוות חללית משועממים, שכדי להפיג את השיעמום אימצו דברים מעולמות בהם ביקרו. שני אנשי צוות כאלה מארגנים תחרות בין שתי "יצורי המחמד" שלהם: האחד נראה ומתנהג כאבן, האחר נראה כמו טבעת עם יכולת תנועה איטית מאד. ברוח הסיפור על הארנב והצב מוכרעת ההתערבות בין שני מחזיקי יצורי המחמד.
נראה לי שלקח לאסימוב לא יותר מחצי שעה לכתוב את הקטע המשעשע הזה, המכיל כמאתיים מלים פחות או יותר. הוא היה פורה מאד כסופר וכמעט לא היתה תופעה שלא גרמה לו להמציא איזה סיפור עתידני. מרתק ומשעשע.

והאוסף? במצב רגיל לא הייתי מתקרבת. בכל חוברת כזו יש 100 עמודים עטופים בכריכה צעקנית (אתם רואים אחת...), איורים ילדותיים שנלקחו הישר מהמהדורה האמריקאית. הוא כתוב בפונט שרווח פה פעם – משווע לזכוכית מגדלת. אבל אם מתגברים על הרתיעה – איזה סיפורים חמודים ומרתקים מסתתרים בין הדפים המצהיבים! החוברות האלה שימחו אותי והחזירו אותי שנים אחורה, להנאה מהשיחה מלאת הדמיון על נושאים שעניינו רק את שנינו.


*



22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
צודקת לגמרי לגבי העובדה שבורות אף פעם אינה משתלמת
אבל לפעמים מקבלים בזכותה איזה בונוס (-:
פואנטה℗ (לפני שבוע וחצי)
חלילה לחובתך.
אפשר להעביר חיים שלמים בלי לדעת דברים מהסוג הזה. ממש לא מידע אקוטי-הישרדותי.
בכל זאת, בגדול, בורות אף פעם לא משתלמת למרות שידע הוא בור בלי תחתית וכל החיים לומדים - בסוף מתים טפשים ועוד כהנה וכהנה.
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
מחשבות לא נראה לי שמשנה מי היה הכורך.
בניגוד אליך אני עשיתי כמעשה הצרצר - ששתי ושמחתי בקריאה בזמנו, ולא דאגתי לעתיד הקר...
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
תודה רבה, פואנטה
לפעמים אני מקבלת משום מקום אישור שהבורות שלי משתלמת. אני בדרך כלל לא מוסיפה קישורים (מבורות. לא מהיכרות הנזקים) כך שהעובדה שאיני מכירה את האתרים שציינת אינה נזקפת לחובתי...
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
יעל, לא אני כרכתי. היה סידור בתשלום, שאם שולחים אליהם את החוברות הם כורכים. כך היה.
פואנטה℗ (לפני שבוע וחצי)
אפשר להוסיף קישוריות אחרי קיצור.
יש מלא אתרים שמקצרים לינקים בקליק אחד.
למשל:
TinyURL.com
bitly.com
katzr.net
גלית (לפני שבוע וחצי)
סליחה שכחתי שאסור להוסיף קישוריות....חירבתי את השרשור ואי אפשר לערוך.)8
גלית (לפני שבוע וחצי)
ועכשיו אחרי שהסתכלתי... ה מ ו ן סיפורים שווים. אני צריכה לקרוא את זה עוד פעם.שם גם קראתי לראשונה את פרחים לאלג'רנון.
גלית (לפני שבוע וחצי)
הממ.... אוליי לא "אנושי קטן" במובן זה שהוא מדבר על האנושות לא על אדם בודד.
את צודקת.
אז סיפור אנושי, בלי קטן....
תיק שחור קטן זה של קורנבלוט אם אני זוכרת נכון ומופיע בקובץ המצויין - מבחר הספורת הבדיונית שערך רוברט סילברברג ויצא בעם עובד בסיפריה הלבנה.ממליצה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A8_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
תודה רבה, גלית
מסכימה איתך, כמובן, לגבי "שקיעה" הנפלא (לא מכירה/זוכרת "תיק שחור קטן"). תגובתי היתה למחשבות שכתב שהוא מחפש "סיפור אנושי קטן כתוב בכישרון גדול" והשלושה שציינתי ענו, לדעתי, על ההגדרה. "שקיעה" היא סיפור רעיונות נפלא - לא "סיפור אנושי קטן" וכו'.
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
חן חן, טופי
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
יפה, מחשבות.
אני מניחה שקראתי בעבר, רק שאני לא זוכרת כלום מזה.כנראה הייתי צריכה להיות פחות עצלה ויותר מסודרת, ולכרוך...
גלית (לפני שבוע וחצי)
כרגיל מרתק מסכימה אתך בעניין ילד קטן ומכוער ופרחים לאלג'רנון , שניהם מזעזעים וגורמים לחשוב, הייתי מוסיפה גם את שקיעה ותיק שחור קטן.

ד.א ממש לא מזמן יצא פרחים לאלג'רנון (לעכבר הלבן כלומר) בפורמט מורחב ובהוצאה חדשה.
טופי (לפני שבוע וחצי)
נהנתי מכתיבתך, וסקרנותי התעוררה.. אלה חוברות שלא הכרתי
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
על פנטסיה 2000 הייתי מנוי וגם כותב נלהב למערכת. כמה גליונות כרוכים אצלי בשני כרכים ושמורים היטב.
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה, בוב.
אכן.
בוב (לפני שבועיים)
כמה נוסטלגיה יש בעיצוב העטיפה הזו. פריט אספנים.
yaelhar (לפני שבועיים)
י. ווליס תודה. השכלתני.
אני די בטוחה שהיו גם חוברות "פנטסיה 2000" אבל הן התפוררו ואי אפשר היה לשמור עליהן. לזכות "קוסמוס" הוותיק יש לומר שהן נשמרו כחדשות, למרות גילן המכובד, התרגום, העורכים והמכתבים למערכת שאני מודה שלא קראתי...
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה, מחשבות.
בדרך כלל הייתי אומרת שמדובר בסיפורים שהם רעיונות - כתובים בכישרון או בפחות כישרון, זה עניין לשיפוט. אבל "ילד קטן ומכוער", "פרחים לאלג'רנון" ו"העולם כיער" הם סיפורים אנושיים מאד הכתובים בכישרון רב, לדעתי.
yaelhar (לפני שבועיים)
חן חן, חני
אכן, אנחנו בנויים גם מירושות מהסוג הזה... לאמכירה את Mad. היה לי רושם שהוא עוסק בתכנים קומיים.
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
קראתי בעבר הרבה יותר מדע בדיוני מבהווה. לא מפני שהתקררתי כלפי הז'אנר - הוא עדיין חביב עלי. אבל אני נתקלת היום יותר בפנטסיה - שאני הרבה פחות מחבבת - מאשר במדע בדיוני.
י. ווליס (לפני שבועיים)
ולמי שהתקרר - שידליק תנור ויתחמם...
י. ווליס (לפני שבועיים)
התאריך הוא 1977. רובן יצאו באותה שנה. נדמה לי שהיו 4 חוברות או 5. יש בספריה הלאומית איכות התרגומים לא משהו, וזה מצער. גם ה'מכתבים למערכת' שם מפוברקים... וההסתתרות של העורכים מאחורי שמות (ותארים כמו 'אינג') גם לא משהו.

אבל זה היה נסיון מעניין. שנה אח"כ 'פנטסיה 2000' הראה איך עושים את זה נכון, ושרד על פני 44 גליונות ו-6 שנים.
מחשבות (לפני שבועיים)
Pulp, מסכים. אני הרי מחפש תמיד סיפור אנושי קטן הכתוב בכישרון גדול. זה חסר במד''ב.
חני (לפני שבועיים)
יפה הירושה של אביך...אהבתי את הסקירה. עוד לא התוודעתי לאסימוב.
בצעירותי הייתי קוראת mad והתמוגגתי.
Pulp_Fiction (לפני שבועיים)
אהבתי לקרוא את סקירתך. בילדותי חיבבתי את הז'אנר, אך לימים התקררתי כלפיו.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ