סיפורי מסעות וטיולים רתקו אותי כבר בילדותי. אפשר לומר כי ממש גדלתי על סיפורי ההרפתקאות של צ'יפופו במקומות שונים בעולם, על סיפוריהן של נוריקו סאן הילדה מיפן ואלה קארי הילדה מלפלנד, על וינטו ויד הנפץ בסיפורי המערב הפרוע של קארל מאי, על סיפורה של בת מונטסומה והרי אי אפשר בלי ד"ר דוליטל, לובונגולו מלך זולו (עם הציורים הנפלאים של נחום גוטמן שגם כתב), רובינזון קרוזו ומסעותיו של גוליבר.
מסתבר שהחיבה הזו לסיפורים על מקומות אחרים ורחוקים, לא ממש עוברת עם השנים.
הספר "העולם הוא ספר פתוח" הוא ספר שעוסק בספרים ובסיפורים, ממש כמו שיש אמנות העוסקת באמנות, אלא שבזמן שבאמנות יש לזה הגדרה מדויקת בשם "ארס פואטיקה", אין לי מושג האם יש לזה מושג מקביל בספרות.
הספר מורכב מ-33 פרקים שונים ובכל פרק מסע אל אתר אחר על פני הגלובוס, אתר שבו התרחשה עלילה ספרותית אחרת: אל ווילס ארצו של המלך ארתור, אל כרתים של זורבה היווני, מסע לרומניה בעקבות דרקולה, אל המיסיסיפי בעקבות הקלברי פין של מארק טוויין, מסע לגדאנסק בעקבות תוף הפח של גינתר גראס, ועוד ועוד.
הספר הוא אסופה של כתבות פרי עטם של סופרים ועיתונאים, אשר יצאו למסעות האלו בעקבות הספרים (כולם קלאסיקות, חייב לציין) ופרסמו אותן במגזין מסע אחר.
ספר מרתק הנותן נקודת מבט נוספת על כל הספרים שבעקבותיהם נערכו המסעות, ספרים שכולנו קראנו את רובם, אם לא את כולם. זהו בהחלט ספר שניתן לשמור, לשלוף מידי פעם מהמדף לקרוא עוד פרד או שניים.
אולי אכתוב פעם על טיולים שלי בקיוטו בעקבות "זיכרונותיה של גיישה" או בקאפרי בעקבות "מגילת סן מיקלה"...
כמו שנוהגים לומר מבקרי הקולנוע: מומלץ לחובבי הז'אנר....

