ביקורת ספרותית על רחוב החנויות האפלות - מהדורת 1979 - ספריה לעם #258 מאת פטריק מודיאנו

---

תעלומת הספר לא הרפתה ממני, בבית עומד לרשותי המחשב ורשת האינטרנט וקיוויתי שמשם תבוא הישועה. התחלתי לסרוק כתבות על הספר והופתעתי מכמה המלצות חיוביות עד שהגעתי לביקורת על הסופר ולפיה הבנתי שהיצירות של סופר זה מתאפיינות במסתורין ואי בהירות המלוות את הקורא עד לסיום. הרגשתי קצת הקלה, אבל ההפתעה ציפתה לי בהמשך: מסתבר שמנהג יש לאותו סופר להכניס לספריו פרק שאין בו שום קשר לעלילת הספר, עכשיו נרגעתי לחלוטין.
בכל זאת רציתי לומר לאדון מודיאנו כמה מילים: אכן, תודות לספרך לא השתעממתי באילת ואם הייתי מוצא עצמי על אי בודד היה ספרך מעסיק אותי עד יומי האחרון באי, אבל, קצת רחמנות על הקוראים, גיבור סיפורך מחפש את אשתו וזוג חברים שנעלמו 10 שנים לפני התחלת הסיפור ולא מוצא אותם עד סופו של הספר על אף מאמציו וניסיונו כחוקר ותקוותיו של הקורא המיוסר.
הייתי ממליץ לך את הפרק המוזר והמנותק מהספור להוציא מהספר, להרחיב אותו ולהוציא אותו בספר נפרד, אולי תקבל גם עליו פרסים. במקום שיתפנה בספר תוכל להכניס פרק המתאר את נסיעתך ל"רח' החנויות האפלות" הרי זה השם שנתת לספר, ולמרות הבטחת המספר הוא לא מגיע לשם (לפחות לא בספר זה), ולא היה יותר נחמד להוסיף פרק אחרון, עם happy end" " בו ייפגש המספר עם אשתו וזוג חבריו שנעלמו ומהם ישמע מי הוא היה, שכן גם סוגיה עיקרית זאת לא מתבררת עד לסוף הספר. ?
אבל, בעצם בשביל מה להתאמץ, אם היית כותב את הספור לפי הציפיות שלי, יתכן, וחבר השופטים לא היה מזכה אותך בפרס.

» ביקורות נוספות של אבי17
» ביקורות נוספות על רחוב החנויות האפלות - מהדורת 1979 - ספריה לעם #258