ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 15 באוגוסט, 2018
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
מאמינים לי שנטשתי את הספר הזה משיעמום? אפילו אני לא מאמינה לי. הורדתי אותו למכשיר כי כל הביקורות היללו אותו והתחלתי לקרוא אותו באחת ההמתנות שלי. ציפיתי שאשאב אליו ולא ארגיש את הזמן החולף וזה לא קרה. המשכתי אותו בהמתנה נוספת ומחשבותי שוטטו לכל מקום – פרט לסיפור. ניסיתי לתת לו תשומת לב – קראתי אותו גם בבית, ללא שעת-יעד כלשהי, וגם שם הקריאה התמשכה לה עד שהחלטתי שדי. בינתיים קראתי כבר 3/4 ספר, שהוא במילא ארוך מאד, והוא גרם לי לחשוב בעיקר על הריכוז שהוא תכונה חיונית אבל לעתים קרובות – מסיבות הנסתרות ממני - הולך לאיבוד.
הסיפור שייך למגזר "האזרח הקטן שזוממים נגדו" דהיינו בהתחלה אנחנו – וגם מייק, הגיבור – איננו יודעים מי חורש את רעתו ולמה. הוא בסך הכל קבלן בניין, בעל לאשה יפהפייה שהיא מורה ואב לבת יפהפייה שהיא בת 8 מתוקה ככל שיכולה להיות בת 8 אמריקאית, המדברת כמו בת 25 נבונה אבל שמחה להתנדנד בנדנדה. ומייק? הוא ננטש על ידי אביו כשהיה בן 4 וגדל במשפחת אומנה, עם שני חלומות – לדעת מי הוריו, ולגדל משפחה משלו כדי לא לנטוש אותה. הוא הוגן, מוסרי מכף רגל ועד ראש, חרוץ ומשקיען בעבודתו ולא מוכן לעגל פינות. אז מי זה שרוצה להרוס אותו, ובעיקר למה?
תראו, מזמן הבנתי שאין טעם לנתח ספרי מתח. יש להם הגיון משלהם. אני מחבבת מאד ספרי מתח והם מתאימים בול לאוגוסט בתל-אביב. אני מודה שיש ספרי מתח שמספרים סיפור לא אמין ואני נשאבת אליהם ("לבד בתיאטרון המוות", "ספר האוויר והצללים", לדוגמה) אבל סיפורים שחוסר האמינות שבהם גובר מבחינתי על המתח, כמו הסיפור הזה, לא מצליחים להגיע אלי. מתיאורי הילד הנטוש הקטן שאיכשהו הצליח להתעלם מסביבה אלימה ומנטישה אלימה לא פחות, והפך לבוגר נורמטיבי דמות החלום האמריקאי. אשתו יפהפייה ותומכת, בתו יפהפייה ונבונה, החבר הכי טוב שלו הוא פורץ כספות מוצלח למרות קשיי שמיעה. אין מה שיכול להרוג סיפור מתח טוב יותר מאשר לבדוק בציציותיו ולגחך כמו שעשיתי, ואין לי למי לבוא בטענות מלבד לעצמי.
36 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, פואנטה.
צודקת. רצוי לא לאתגר את אוהבי הספר עם ביקורת לא משבחת עליו. |
|
|
פואנטה℗
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
מי יכול להתווכח עם מרקו שעשה חצי עולם
מאיטליה לארגנטינה בגיל שבע וחצי כדי למצוא את אמא שלו?
|
|
|
Marco
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
נו באמת..
"אבל סיפורים שחוסר האמינות שבהם גובר מבחינתי על המתח, כמו הסיפור הזה, לא מצליחים להגיע אלי. מתיאורי הילד הנטוש הקטן שאיכשהו הצליח להתעלם מסביבה אלימה ומנטישה אלימה לא פחות, והפך לבוגר נורמטיבי דמות החלום האמריקאי"
מצחיק לקרוא דבר כזה ממישהי שגרה בישראל, מדינה שהוקמה ע"י נערים ונערות שהרגע יצאו מהשואה ובכל זאת רובם הצליחו לחיות חיים נורמטיבים אז בבקשה התעלמו ממנה והרשו לעצמכם ליהנות מספר סוחף. |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
יעל, תודה רבה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
רב תודות, צב.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אפרתי הידע שלך מעורר התפעלות.
אני לא יכולה לומר שאני בקיאה. את ברקלי קראתי מזמן ללא התלהבות, והורוביץ - קראתי 3/4 ספר (למרות שנדמה לי שיש לי עוד אחד חדש, אז כנראה שמתישהו אקרא) לא חושבת שהייתי יכולה לנחש מי כתב מה על פי הסיגנון. |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
שונרתי, רק חידדתי את הדימיון בין הספר הספציפי הזה לברקלי, כששאר הספרים של הורביץ
דומים יותר לג'ק ריצ'ר. ברור שדומים רק דימיון ולא יותר מזה.
ואין לך מושג עד כמה את צודקת בעניין הנסיכה הזאת, שפשוט נכנעים לה כאילו כלום. היא שולטת במשפחה הזאת עם אוצר מילים של 100 מילה בערך, עקשנות איומה וטונות של פינוק. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אפרתי, זה לא פשוט להתווכח עם הילדה המתוקה הזו, אז אני רק אחדד את מה שאמרתי.
עלילת הספר מזכירה את הספרים של ברקלי שבהם - כמו שיעל כתבה - איש מן הישוב צריך להציל את משפחתו ובעצם מבצע את עבודתה של מערכת החוק. לא השוויתי את העלילה לג'ק ריצ'ר כי שום דבר לא משתווה לג'ק ריצ'ר, וטוב שכך. טרטלאב, אתה כל כך צודק :-) |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
שונרא, למעשה צדקת קצת. זה לא הכותר שדומה, הגיבור של גרג הורביץ, אוואן סמוק דומה מבחינות רבות
לג'ק ריצר. אבל... (אני מדברת כרגע על אוואן סמוק, גיבור סדרת פרוייקט איקס)
ההבדלים גדולים. נכון ששניהם בעלי מוח אנליטי ורגישים ומגינים על החלשים ויודעים לעבור בהינד עפעף להיות מכונת מלחמה מיומנת, ובכל זאת, ג'ק ריצ'ר רוב הזמן מתנהל בעולם שפוי והכוריאוגרפיה של המלחמה והאלימות היא חלק מינורי בהתנהלות כי רוב המתח בספר לא נובע מפעילות אלימה אלא מחשיבה של מתח. אוואן סמוק הרבה יותר מכונה והרבה פחות גבר רגיש ומשורר בפוטנציה. אז למרות הרבה דימיון, יש פער גדול. |
|
|
צב השעה
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
שונרא, היית קרובה.
הספר של לי צ'יילד נקרא "אתה עומד למות" (ולא "אתה הבא בתור"), אבל יש מצב שהספר הבא שלו ייקרא "אתה הבא בתור שעומד למות". יעל, כרגיל כתבת נהדר. |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
יש הבדל עצום בין הכתיבה של ברקלי לזו של הורביץ, למרות שהספר הזה לכאורה, ורק לכאורה
מתאר מצב דומה, שבו משפחה פרברית טיפוסית נקלעת שלא בטובתה לצרה שגדולה עליה בכמה מספרים.
אם תתנו לי 2 עמודים מהספר הזה והזה (מספיק עמוד אחד) אזהה מיד מי כתב את מה. הכתיבה של ברקלי אגבית ופשוטה, יומיומית ונטולת קישוטים, בהומור דק ובידידות חברית הוא מכניס אותנו לעולמם של הגיבורים עד שאנחנו מתאהבים בהם כליל. גרג הורביץ הרבה יותר ספרותי, במיוחד בספר הזה. יש בו קטעים פואטיים ממש ואם היה מנכש את היפהפיות והסממנים האמריקאים הקיטשיים הפרבריים, הספר היה מושלם גם מבחינת איפיון הגיבורים. שאר ספריו של הורביץ, את האיש משומקום סיימתי עכשיו, הרבה יותר גבריים, נוקשים, בסגנון גיבורי על, אנושיים, אבל מין מכונות מלחמה נטולות רחם. לכן ההשוואה בין ברקלי להורביץ שייכת רק לספר הזה בצורה שולית לגמרי, ברמת הרקע הדמוגרפי-סוציו-אקונומי, ולא בשום פן אחר של סגנון או תוכן או מהות ספרותית. |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, אפרתי
איך היו נראים חיינו אילו כולנו היינו אוהבים ושונאים את אותם דברים??? |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, שונרא
מברקלי אני לא מתלהבת, אבל לפי הספר או שניים שקראתי שלו, יש דמיון: סיפורי משפחה אמריקאית מהפרברים שהרוע פולש אליה, והגיבור צריך לגייס כוחות על כדי להציל את משפחתו... לגבי השם - אני מניחה שיש גבול למספר הצירופים המסקרנים, שההוצאות ממציאות. |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
הרסת אותי.
למרות הסתייגויות מסויימות אהבתי אותו מאוד. בעיני הוא כתוב נהדר.
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
נשמע כמו משהו שלינווד ברקלי גם היה יכול לכתוב.
והכותר הוא משהו שאני די בטוחה שלי צ'יילד כבר כתב. |
|
|
צילה
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אני טרם קראתי אותו והוא ממתין לי לקריאה. רכשתי אותו גם.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, ברברה
כמו שכתבתי לצילה המון אנשים שאני מחשיבה את טעמם אהבו את הספר הזה. אולי גם את? |
|
|
ברברה
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מבאס. קניתי אותו לא מזמן
והוא מחכה לי.
כנראה שאשמור אותו לעת צרה. |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, צילה
אם תעברי על הביקורות תראי שרובן מהללות. יכול להיות שאביך ייהנה ממנו כמו רבים. |
|
|
צילה
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
ואני קניתי אותו מתנה לאבי
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, dina
great minds think alike (-; |
|
|
dina
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
נו, סוף סוף! חששתי כבר שאני אשאר לבדי. גם אני נטשתי מחוסר עניין.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לקרוא אותו שוב זה מוגזם,
אפילו בשבילי:)
נהנתי, אבל זה לא ספר לקריאה שניה. |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, רויטל
יכול להיות שבמצב אחר גם אני הייתי מצליחה להינות ממנו. היות ואין בדעתי לקרוא אותו שוב, זה לא יקרה. |
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אני דווקא נהנתי ממנו, להפתעתי.
ההפתעה היא בגלל "פרויקט X" שלא נהנתי ממנו. |
36 הקוראים שאהבו את הביקורת
