הדבר הראשון שאהבתי מיד מהעמוד הראשון הוא השפה, אבל בסופו של דבר מה ששבה את ליבי הוא הסיפור שמצד אחד הוא הדמיוני שבדמיוניים ומצד שני מי ייתן לנו שלא כך בדיוק קרה. הסופרת הופכת למספרת סיפורים המדלגת מנקודת מבט אחת לשנייה וכולן אנושיות ומרתקות והסיפור נרקם מעמוד לעמוד ולא נתן לי להניח את הספר - קראתי אותו בישיבה אחת. הספר הזכיר לי ספרים של מאיר שלו, סופר שאני חוזר אליו כל הזמן, ואני חושב שמי שאוהב את הסגנון יאהב גם את זה. הנאה אמיתית - ארבעה כוכבים מתוך חמישה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
