ביקורת ספרותית על היינו בני המזל מאת ג'ורג'יה האנטר
ספר מעולה

---

בשורה התחתונה - ספר טוב, מהנה, מרתק.
אבל פתחתי בקריאה אותו בהסתייגות: עוד סיפור של סופרת יהודייה אמריקאית. ושוב על משפחה יהודייה. זה בטח יהיה רגשני, מבוסס כולו על התנהגות יהודית גלותית... מה לי ולזה?
וסיימתי את הספר בדמעות. שמח בשמחתם של אלו שהצליחו לחיות בשולי המלחמה ההיא, למרות שפיזית היו ממש במרכזה.
זהו לא סיפור ציוני. אין כאן גיבורים גדולים ובסוף השואה באירופה לא עולים לארץ ישראל אלא נוסעים לברזיל ואחר כך חיים באמריקה. אין כאן מחתרת שעושה פעולות נשגבות אבל יש כאן מאבק יומיומי לחיים במקום בו לא היו חיים. יש כאן גידול ילדים בתנאים בלתי אפשריים (העיניים שלו היו מתייבשות מהקור בסיביר ורק כשאמא שלו טפטפה מחלבה לתוכן הוא הצליח למצמץ). ורעב. ופחד. ואומץ של אנשים רגילים - אימא, בן, רעיה, ילדה.
אין כאן התחשבנות עם הגויים ולא קריאה לנקמה בנאצים. יש כאן חתירה בלתי פוסקת לחיים ורק אחר כך לחוף מבטחים. נלחמים על העתיד.
זהו ספר טוב בשל כנותו ואמינותו. והכל כך היה.

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על היינו בני המזל