ביקורת ספרותית על לא אימא שלי מאת תומס ה' אוגדן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 17 ביוני, 2018
ע"י תושיק


ספר חזק ומטלטל שאי אפשר להניח מהיד. סיפור על משפחה שקורסת, על טראומות שפוצעות את הנפש ועל הכמיהה של כל אחד מבני המשפחה לחום ואהבה ולהרגשת שייכות. על אהבה מעוותת ועל הקרבה בשם האהבה.
הספר עוסק במערכות יחסים: בין הורים וילדים, בין אחים, בין קולגות ובין בני זוג.
הכתיבה מצויינת וקולחת, הסופר הוא פסיכואנליטיקאי ולא בכדי צויין בגב הספר שהסופר הוא "אשף הטראומות הנפשיות", זה בהחלט מורגש בסיפור. ממליצה בחום!
הסיפור מתחיל כשנערה בת 13 נופלת ממדרגות בביתה. אמה, דודתה ושני אחיה צופים בנפילה ואף אחד לא מצליח למנוע אותה. אותה נפילה פיזית תגרור אחריה נפילה נפשית של כל אחד מבני המשפחה.
החל מאותו אירוע יובאו פרקים מהעבר ופרקים מהווה, לסירוגין. לאט לאט ניחשף לנפש של כל אחד מבני המשפחה, לטראומות ולצלקות שאותן הוא נושא.
בקצרה על התוכן:
אבי המשפחה נהרג בתאונה. האם נכנסה לדיכאון ולא הצליחה לתפקד. כשנולדה הבת, האם לא הצליחה להתמודד לבד עם גידול הבן האמצעי ועשתה החלטה שתשפיע עליו ועליה למשך כל החיים. בעקבות אותו ארוע, האח הצעיר הרגיש לא אהוב, בודד ושבור. האח הבכור שראה את מצבו של אחיו, לוקח על עצמו את תפקיד האב ומקדיש את כל כולו לאחיו הצעיר. הם צופים ביחד בסרט רוקי והם מחליטים לשחק ביניהם את אותו המשחק. האח הבכור מאמן את אחיו ועוזר לו להשתלב בחברה.
כשהאח הבכור הולך ללמוד באוניברסיטה ועוזב את הבית, האח הצעיר שסובל מחרדת נטישה, נאלץ להתמודד שוב עם פרידה קשה. פרידה שמצד אחד תגרום לו להתקרב יותר לאחותו אבל מצד שני תגרום לו לעשות מעשה מזעזע שייאלץ לשמור בסוד ושלא ייתן לו מנוח כל חייו.
במקביל מסופר הסיפור בהווה. האחות נלקחת לבית חולים ומתחילה תהליך שיקום מפרך מאד. היא סובלת מצליעה ופעמים רבות מאבדת את הרצון לחיות.
לפנינו משפחה הרוסה שעוברת הרבה טלטלות: אם דיכאונית שמתמודדת עם רגשות אשמה, אב שנהרג, אחות פצועה פיזית ונפשית, אח בכור שנאלץ להתבגר טרום זמנו ואח צעיר שמרגיש לא אהוב ודחוי על ידי משפחתו.
מה יעלה בגורל בני המשפחה? מהו הסוד הגדול שהוסתר? עד כמה אנו מוכנים להקריב בשם האהבה?
לאט לאט המעגלים נסגרים, הסוד יוצא לאור אבל אז נראה כי אסון גדול עומד בפתח. האם יצליחו למנוע אותו? תקראו ותגלו.
הסוף מאד עוצמתי, חלקו סגור וחלקו פתוח ומשאיר הרבה מחשבות. אני נותרתי אופטימית.

10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ