מקובל לראות במאבק ל'שקיפות' מאפיין של השמאל. תמיר משרטטת יפה בחלקו הראשון של הספר את האופנים שבהם הדרישה לעודף שקיפות ומה שהיא מכנה 'אחריותיות ממארת' היא דווקא מנגנון להחלשת המגזר הציבורי לקראת הפרטתו - ולקראת כניסתם של גורמים עיסקיים או פרטיים בעלי אינטרסים לשטחים שהמדינה היא זו שאמורה להיות אחראית עליהם. היא מראה גם כיצד הבירוקרטיה של ה'שקיפות' ומשפטיזציית היתר משמשים ככלים לצמצום ההוצאה הציבורית. דבריה אלה המובאים בראשית הספר נכונים ודאי למערכת החינוך, אבל אלו הן תובנות שרלוונטיות גם לכל תחום אחר.
ככלל הניתוח שלה את מקומו של החינוך במרחב החברתי - על הפוטנציאלים והמגבלות שלו, הוא ניתוח סוציאל-דמוקרטי מרתק, ונטול רומנטיקה. ראוי לציון היחס שלה למורים שאיננו מבקש 'להעצים' אותם בלבד באמצעות אמרות שפר נדושות על חשיבות המקצוע שלהם - אלא מעריך אותם דווקא מתוך התייחסות כנה וישירה למגבלותיהם, ולציפיות הבילתי ריאליות המונחות על כתפיהם.
מומלץ בחום.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
