ביקורת ספרותית על סיפור אמיתי המבוסס על שקרים מאת ג'ניפר קלמנט
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 7 ביוני, 2018
ע"י בנצי גורן


במדינות רבות בעולם, אדם שנולד לתוך מעמד חברתי מסוים, נגזר עליו גם לסיים את חייו כשהוא בן אותו מעמד. אם הוא נולד אל אחד המעמדות הגבוהים, אין כמובן רע בכך אך השאלה היא מה נגזר על אלו שנולדו אל תוך המעמד הנמוך. המדינה בה המעמדות מוגדרים וידועים יותר מכל מדינה אחרת היא הודו: יש שם 5 קאסטות ובלתי אפשרי לעבור מקאסטה אחת לשנייה. אך לא רק בהודו: גם בשנים הקשות של תקופת האפרטהייד בדרום אפריקה היו קאסטות, בנפאל וגם ביפן המסורתית בשנים שלפני פתיחתה למערב.

עלילת ספרה של ג'ניפר קלמנט מתרחשת במקסיקו ועוסקת בדיוק בנושא הזה של הבדלי מעמדות. זהו סיפורה של לאונורה שנולדה בכפר בו היא ובני משפחתה מקוששים זרדים כדי לייצר מהם מטאטים, עד שאמה שולחת אותה עם עוד כמה מאחיותיה למנזר כדי לתת להן סיכוי לעתיד אחר. לאונורה הקטנה הסתובבה במסדרונות האפלוליים של המנזר. כשלא סרגה - גיהצה, כשלא הדיחה כלים - הציעה עשרות מיטות. בזמן שנותר ישבה תחת העצים בגן. יום אחד הגיעו לקחת אותה. "היום זה יום המזל שלך", אמרה לה אם המנזר. לאונורה כבר ידעה שמשפחה עשירה ממקסיקו סיטי תגיע לשכור אותה כמשרתת בביתה. האמנם היה זה יום המזל? זהו בדיוק הנושא בו עוסק הספר.

לא אספר כאן את כל העלילה אך אומר בכל זאת כי היא לא עסקה רק בעבודות הבית אצל אותה משפחה עשירה, ולא מתוך בחירה חופשית.

הספר מעלה שאלות קשות גם אם לא באופן מפורש: היש סיכוי בכלל לצאת ממעגל הקסמים הזה או שמי שנולד למעמד הנמוך, נגזר עליו להישאר שם? ויכול להיות שדברים כאלו מתרחשים לא רק במקסיקו אלא גם במקומות אחרים בעולם? ואולי גם אצלנו?

ספר מצוין שמחזק את מה שתמיד חשבתי: מי שכותב טוב לא צריך לכתוב 500 עמודים כדי להוציא יצירה מתחת ידיו. 136 עמודים שנקראים מהר מאוד ומעוררים הרבה מחשבות על החיים.
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בנצי גורן (לפני 3 חודשים)
תודה גלית.
גלית (לפני 3 חודשים)
ממליצה לך לנסות את תפילה לחטופות של אותה סופרת שעוסק בנושא דומה מאד.
בנצי גורן (לפני 3 חודשים)
תודה פואנטה©. שמח שאני לא לבד בענין הזה.
פואנטה© (לפני 3 חודשים)
יפה.
קראתי לאחרונה לא מעט ספרים מעולים שהיו דקי גזרה אז גם אני מחזקת את מה שתמיד חשבת, ויותר מזה - נרתעת מעבי כרס.
רושמת לי גם את זה. תודה.
בנצי גורן (לפני 3 חודשים)
תודה מחשבות. אנקה: על החלק הראשון אין לנו כל כך שליטה. השבח לאל שעל החלק השני בדברייך, יש (וגם ניתן לתקן).
אנקה (לפני 3 חודשים)
תמיד אמרתי שצריך לדעת לאיזו משפחה להיוולד ורצוי גם מזל עם איזו משפחה להתחתן.

גם אני אהבתי את הספר.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
יופי של סקירה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ