ביקורת ספרותית על כוכבי בקר (בוקר) - סיפורי-זכרונות ופרקי-מסה מאת זלמן שזר
ספר טוב

---

בתחילה מספר הספר את נופי ובעיקר אנשי השטעטעל בו גדל שזר בילדותו, סטויבץ, מספיג את האווירה החסידית בבית החב"די, ואת הדיאלקטיקה הציונית - חילופי התפקידים שבין הרב והנואם הציוני, שלעיתים נאמו על אותה בימה ממש בבית הכנסת זה מול זה. ובבת אחת, עפתי עם הספר לועידת בזל של האינטרנציונל... לנאומו הסוחף של ז'ן ז'ורס המנסה בכל כוחותיו למנוע את מלחמת העולם - דרך עיניו של פעיל ציוני-סוציאליסט, כפי שנרשמו בזכונותיו. ומשם, לוקח שזר את הקורא למספר מסות, שכמה מהן הן שירי הלל לערי היישוב הישן טבריה וצפת. והטיול המשותף בערים אלו מחבר את המרחב הארץ ישראלי, עם סיפורה של הגלות. מראה את קווי הדימיון - גלות דארעא דארץ ישראל. ניסיונות תקומה של עליות, וחורבן - והתפתחות ההלכה והקבלה כאן, שסובבה את עולמן של התפוצות כולן, וכאילו נסגר המעגל עם התגלות החסידות שבתוכה צמח רובשוב, הפעיל הציוני.

» ביקורות נוספות של ניצן צבי כהן
» ביקורות נוספות על כוכבי בקר (בוקר) - סיפורי-זכרונות ופרקי-מסה