ביקורת ספרותית על תוכנית בריחה 15/33 מאת שאנון קירק
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 3 באפריל, 2018
ע"י yaelhar


סופרים כותבים המון שטויות. זו למעשה ההגדרה של "סיפור", במיוחד סיפור מתח – שטויות, צירופי-מקרים בלתי סבירים, דמויות לא תמיד סבירות, הסברים שסומכים על הדיוטותו של הקורא. יש סופרים ספורים שמצליחים לכתוב המון שטויות בלתי סבירות בלי שהקורא ירים גבה, ואף ימליץ בהתלהבות על הספר. לי צ'יילד, למשל, הוא סופר מהסוג הזה. או טרי הייז עם "לבד בתיאטרון המוות". סופרים מהסוג הזה יכולים לכתוב המון שטויות בלי שהקורא השבוי שלהם יעצור אותם ויגיד "עד כאן".

שאנון קירק כתבה ספר שטויות ברמה עולמית. זה כמובן לא אומר שהספר לא מותח מאד, ושהקוראים של הספר הזה לא ימליצו עליו. הספר זכה בפרסים (ברבים) – שמות הפרסים אינם מפורטים, אז יכול להיות שהפרס הוא מ'מועדון ההורים לילדים מחוננים' או אולי מ'אגודת תומכי לידה טבעית'. על הכריכה האחורית כתוב גם שהוא תורגם לשפות רבות. המלצה אולטימטיבית של הוצאות לאור.

נערה בת 16 בחודש השמיני להריונה נחטפת. היא מחוננת (אלא מה? רק נערות מחוננות מתעלמות מקיומם של אמצעי מניעה) ומתחילה לתכנן את הישרדותה ואת נקמתה. יש בסיפור גם בלש פדרלי חצי אסייתי שמחפש ילדים אבודים, עם שותפה (בבולשת הפדרלית, כן?) שהיא הכלאה בין ממותה לאמסטף עם פה מלוכלך. הסיפור מסופר בגוף ראשון פרק מפי הנערה ופרק מפי הבלש שבעברו טרגדיה, כמובן, שקשורה לעובדה שהפך בלש.

למה שטויות? היכולות השכליות הנמוכות בעליל של הפושע הקשו עלי להניח שהוא היה מצליח להגיע למכולת ולחזור עם כל המצרכים, למשל, שלא לומר לתכנן ולהוציא לפועל חטיפה ועוד פעולות נפשעות ומורכבות. והחטופה? נחותה פיזית וכל כך עליונה מנטלית, שהקורא מוצא את עצמו מרחם על הפושע המסכן...
צירופי מקרים, אינפורמציה שהפושע מעביר ללא סיבה לקורבנו, יכולת הישרדותית על-אנושית, אישיות שהיתה מכניסה בכיס הקטן את ג'ק ריצ'ר שהוא, שימו לב, לא בן 16 ולא בהריון.
באופן כללי יש פה ניסיון להיתלות במדע ולהסביר תופעות מסויימות (גמישות מוחית קרוס-מודאלית, למשל. אל תשאלו אותי מה זה) וגם ניסיון להסביר קשר בין רמת אינטליגנצייה גבוהה להבעת רגשות, סוציופתייה ואספרגר.
למה השטויות האלה מרתקות? כי זה תענוג לקרוא בספר על חטופה אקטיבית, שמצליחה ללמד לקח פושע נתעב ומוכנה לחלק איתנו את תובנותיה.
הספר, אם כן, מרתק מאד ומכיל המון שטויות.
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
חן חן, Pulp_Fiction
אם החוטף היה פחות נעל, היה סיכוי לתסמונת שטוקהולם הפוכה...
yaelhar (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, זה שאין לנקוב בשמו
זה נכון, וגם זה נכון...
Pulp_Fiction (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
אז לא היה פה סיכוי לסמונת שטוקהולם? זה מסוג בספרים שאני לא קורא. אבל אהבתי את הביקורת - במיוחד החלקים האחרונים.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
הבעיה בך.
או שאת פשוט קוראת הרבה שטויות.
yaelhar (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
חן חן, מיכל
סופרים מבקשים את הערכתנו פעמים רבות בטענות שווא. שיטה בדוקה היא להיתלות במה שאנחנו הכי מעריכים והכי פחות בקיאים בו - המדע.
מיכל (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
נהדר! אהבתי מה שכתבת, שיש פה ניסיון להיתלות במדע ולהסביר תופעות מסויימות בטרמינולוגיה מדעית שהקורא לא יבין (גמישות מוחית קרוס-מודאלית, עאלק) - וככה לסגור חורים בעלילה במסווה של שפה מקצועית יעני, באופן שהקורא ההדיוט יגיד: הו, גמישות מוחית קרוס-מודאלית - זה נשמע עמוק! הסופרת בטח יודעת על מה היא מדברת :-)
yaelhar (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, גלית
בהחלט. נהניתי מאד...
yaelhar (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, מחשבות
אני לא חמדנית. בימים אלה אגיד תודה אם אקרא ספר של ארבעה כוכבים. כנראה הבעיה בי ולא בספרים (-:
גלית (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
אבל היה כיף אמיתי
מורי (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
אין ספר חמישה כוכבים?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ