ביקורת ספרותית על הזיפים של לזרוס מאת לימור מויאל
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 3 באפריל, 2018
ע"י פלפל ירוק


דבר ראשון- הספר מעולה!
דבר שני- טיפה פחות ממרכבות באיילון. אבל מצד שני הוא היה קליל יותר בעיני- שזה פלוס.
את הספר רכשתי בעותק דיגיטלי כי בספריות באיזורי לא היה את זה, וידעתי שאני חייבת לקרוא את שני הספרים של לימור מויאל בחופשת הפסח. ספרים בעברית אני קוראת רק על נייר, באנלית אני קוראת לרוב דיגיטלי. האמת - זה הספר הדיגיטלי הראשון שאני קוראת בעברית, היתרון של ספר דיגיטלי הוא הזמינות שלו וגם כפי שגיליתי עם ספר זה- האפשרות להדגיש משפטים. ועשיתי את זה, המון!!!!
אחד הדברים ששמתי לב שחוזרים בספרים שלה לימור מויאל- זה המוזיקה השזורה בעלילה, כמו פסקול לספר, כזה שמתאים לסצנות ולרגשות של הגיבורים שלנו. זה היה נחמד.
אני חייבת להגיד שאני אוהבת את הכתיבה שלה. בספר זה היא השתפרה מבחינת הכתיבה, אף שאהבתי יותר את הספר הראשון שלה.

בעודי קוראת בספריה של לימור אני לומדת הרבה על עצמי, תמיד חשבתי שאני שייכת לצד מסוים של המפה הפוליטית (ימין/שמאל), אבל בעודי קוראת בספר הבנתי שכל הזמן הזה טעיתי, והנה למה:
לביא שואל את בז: "אתה לא שמאלני?"
"לא, אבל אני גם לא ימני" פירט בז
"זה לא משאיר הרבה אפשרויות, אם לא שמאלני ולא ימני אז מה אתה?"
"לא מרוצה. אני לא מרוצה כרוני. זאת המפלגה הכי גדולה בישראל היום" ענה בז ולביא צחק בקול.
"ומה עושים במפלגה שלכם"
"שני דברי עיקריים. מתבאסים ומקטרים" ענה בז ולביא המשיך לצחוק.
-והנה לכם, באחת לימור סדרה לי את החיים, ולמרות שאני לא בן אדם פוליטי במיוחד, בבחירות הבאות אני מתפקדת למפלגת הלא מרוצים. המפלגה הכי גדולה בישראל, ולפי דעתי גם הכי מגוונת בישראל- כולם יהיו שם: אנשי ימין לשעבר, אנשי שמאל לשעבר, יהודים, ערבים, נשים, גברים, פועלים.... כולנו נתבאס יחד ונקטר יחד ויהיה מעולה. (ולמרות הכל, אוהבת את המדינה שלנו)

לסיכום-
הספר טוב! אולי הייתי צריכה לקורא את זה קודם ואח"כ את מרכבות באיילון (אני אוהבת לקנח עם הפריט היותר טעים בארוחה) אבל מי ידע... וחוץ מזה הספר הזה השאיר אותי בתחושה יותר קלה.
אהבתי את כל הארכאולוגיה שהסופרת שזרה בעלילה, במרכבות באיילון היה את הקטע הצבאי- שממש שעמם אותי. אבל פה התחברתי מאוד. אהבתי גם שלמדתי כל מיני דברים חדשים כמו מולך קוצני. והכי אהבתי שזה ספר M/M משובח! הרבה יותר טוב ממה שאני קוראת במקביל באנגלית. (אגב, אם אתם אוהבים ספרי פנטזיה וגם ספרי M/M אני ממש ממליצה על CAPTIVE PRICE של PACAT. לא, זה לא מה שאני קוראת עכשיו, זה מה שקראתי לפני כמה חודשים ואני עדיין חושבת על זה. ממש מומלץ)
ושורה אחרונה בביקורת הכנראה הכי ארוכה שכתבתי אי פעם בסימניה:
עוד! עוד! עוד! רוצה עוד ספרים בז'אנר זה. ורוצה עוד ספרים של המחברת הזו. תודה.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פלפל ירוק (לפני חודשיים)
היי רץ. אמר לינקולן: A house divided against itself, cannot stand.
אני חושבת שכשאנו מפורדים (ולא משנה באיזו תקופה, בית שני או היום) אנחנו תמיד מפסידים, וזה באמת עצוב.
רץ (לפני 3 חודשים)
תודה לביקורת המסקרנת, גם בתקופת בית שני, בה עוסק הספר היו קיצוניים ומתונים, והעצוב הוא שהקיצונים ניצחו והפסידו גם יחד. פלפל ירוק, האם הסוגיה הזאת מתכתבת עם ההווה?
yaelhar (לפני 3 חודשים)
על מה יקטרו הבלתי מרוצים? על ימין או על שמאל???
michalro (לפני 3 חודשים)
גם אני אוהבת את הספרים של מויאל וממתינה לעוד.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ