נובלה הודית קטנה וחביבה . גאצ'ר גוצ'ר הוא לא מונח מהשפה ההינדית אלא סתם סוג של ג'יבריש שמשמעותו תסבוכת קשה להתרה . אז עכשיו , בכל פעם כשכמה סיכות או גומיות אצלי במשרד יתערבבו אלה באלה ואני לא אצליח להפריד אותן , במקום קריאת הלעזאזל המסורתית אני אפלוט גאצ'ר גוצ'ר ג'ק ריצ'ר ! ( ריצ'ר לא כל כך קשור והוא סתם איזה סימן בשביל שאני לא אשכח את המונח בג'יבריש ) .

המספר – שאין לו שם בסיפור ואין לו מקצוע והוא סתם בטלן מגעיל – חי חיי נוחות על חשבון הדוד העשיר שהעסק שלו לאריזת תבלינים פורח ומשגשג . אשכרה החיים הטובים . אבל אז מתחיל ה גאצ'ר גוצ'ר , כאשר אישה מסתורית מחפשת את הדוד העשיר , ואניטה – אשתו של המספר , שהיא אישה דעתנית, עומדת לצידה לאחר שהיא כבר נזרקת מהבית – והבלגן המשפחתי מתחיל . וחתיכת משפחה יש לנו כאן : המספר , אשתו , הוריו , אחותו שנפרדה מבעלה והדוד העשיר והרווק – וכולם גרים ביחד . אז חוץ מדרמה קומית משפחתית עסיסית , נמצא כאן גם כמה אמירות על ההשפעה של התעשרות פתאומית על חיי האדם בכלל ובהודו הענייה בפרט .

בספר יש מילון מונחים שמופיע ממש בסופו , וזה קצת הפריע לי . עדיף היה לשלב את המונחים בתוך הספר עצמו , בהערות שוליים , ולא להטריח את הקורא כל פעם לסוף הספר . אז בספר הזה אין פרלינים בלגיים , אבל תוכלו למצוא בו הוליגה , שזה ממתק עם עדשים וסוכר גולמי מתובל בהל , וג'לבי – שזזה כעכים קטנים מטוגנים בשמן וטבולים במי סוכר . גם כוסברע לא תמצאו כאן , אבל תוכלו להתכבד בגאראם מסאלה , שזה עלי דפנה עם קינמון וציפורן .

ועוד שתי הערות קטנות : הספר תורגם מאנגלית ולא משפת המקור – וחבל , והוא חלק מסדרת ספרים קטנה וחדשה שיצאה בכתר תחת שם "הסדרה הקטנה" . בין השאר יצאו בה הספרים "שרוכים" (גם להם , כמו לגומיות ולסיכות יש נטייה ל גאצ'ר גוצ'ר . באסה ) ו – "חתולה אורחת" - שני ספרים ששמתי עליהם עין .

אני מכירה אנשים שגילו את הודו ולא הפסיקו לשבחה "הודו לה' כי טוב" תרתי משמע, אולם אותי היא אף פעם לא משכה במיוחד והנובלה הזו בטח לא עושה לה את השירות הזה. אבל מצד שני אולי זו לא באמת הנובלה שתעשה לה את השירות כי לא מדובר כאן בסיפור מסע....

סיפורה של משפחה הודית מהמעמד הבינוני ומטה החיה חיים משותפים תחת קורת גג אחת - אב, אם, דוד(אח של האב, צ'יקאפה), בן (המספר), בת ואשת הבן. גורלה של המשפחה שפר עליה והיא זוכה לרווחה כלכלית כאשר הדוד מחליט להקים עסק משפחתי לתבלינים. ממשפחה שחיה בקושי ממשכורת של איש מכירות, שכל קניה בוצעה לאחר דיון משפחתי מדוקדק וכל רופי נספר בקפידה, הפכה למשפחה עשירה שהכסף מושל בה ביד רמה. אך הפלא ופלא, אומנם אפשר להוציא משפחה מהשכונה אך כנראה לא ניתן להוציא את השכונה מהמשפחה והגאצ'ר גוצ'ר (בג'יבריש בתרגום חופשי סוג של "תוהו ובוהו") רודף אותה.
השינוי במעמד הכלכלי לא מביא לשינוי בעולם הערכים של המשפחה הגרעינית, אבל הוא כנראה מקהה אותם במיוחד בכל הקשור ליחס לאחר. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, ביחס המשפיל של אם המשפחה והבת כלפי אישה זרה המופיעה יום אחד על מפתן דלתן בבקשה להיפגש עם הדוד העשיר, ורואות בה נוכלת אשר רוצה לגזול אותן; ביחס של הבת כלפי בעלה ומשפחתו, שלתפיסתה בחיים אידיאליים אין מקום לעבודה קשה, כפי שבעלה עובד, ומה שלא עובר דרך המוח עובר דרך הכוח ולשם כך מגייסת קבוצת בריונים, חברים של דודה, על מנת לחלץ את תכשיטיה מבית בעלה.

הבן הוא המספר של הסיפור, גבר צעיר אשר עובד בחברה המשפחתית ולתדהמתו אף מנהל אותה, אבל למעשה מקבל סוג של קצבת אבטלה בצורת משכורת חודשית כל עוד משמש כחותמת גומי לעסקי הדוד. רווחת כל המשפחה תלויה בעיוורון וחירשות מרצון. לא ראיתי, לא שמעתי, אבל כסף קיבלתי. למעט הדוד אף לא אחד יודע דבר על העסקים המתנהלים בחברה. התנהלות זו גורמת לחיכוכים במשפחה ובעיקר בין הבן הצייתן לבין אשתו הדעתנית, אשר עולם הערכים שלה לא מכיר באוכלי חינם כי אם בעבודה ראויה ומכובדת.

מה שסיקרן אותי מלכתחילה היה השם של הנובלה וכשסיימתי לקרוא אותה תהיתי מה, זהו?? סיפור קצר ודי בנאלי על "כסף מעוור עיני חכמים ומסלף דברי צדיקים" ואם ממש רוצים אז אפשר להקיש ממנו על פמיניזם וביקורת על החברה המעמדית בהודו. הסוף עמום ופתוח לפרשנות. קליל כדחליל בגינת תבלינים.