ספר מאוד מיוחד ויוצא דופן.
חלקו הראשון (המתרחש בחורף של 1987) מרשים וכובש. סטודנט שמגיע לשיעור על ״הציפור העברית״ מגלה מרצה שאת שמו אנחנו לא יודעים. וזאת משום שהוא תופס את עצמו כשליח של מסרים. וכשליח זהותו אינה חשובה.
אלא שהמסרים שהוא מעביר בשיעור הזה מעצבים בעינינו את דמותו ואישיותו.
לכאורה אין נושא קיקיוני משיעור על שירה שכותרתו ״הצפור העברית״. אלא שמתברר שמשוררים עברים רבים עסקו בציפורים שונות. והם אלה שמאפשרים למורה ולסטודנט לסייר בעולמות שונים, לדון ברעיונות עמוקים ולזהות בהם את הרוח האנושית.
חלקו השני של הספר מתאר פגישה שהייתה בין השניים שנים רבות אחר-כך. למרות שנושאים אחרים עולים בשיחה זאת (בעיקר נדודים) לטעמי היה ניתן לקצרו.
החלק השלישי משלים מהלך אנושי מרשים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
