לפואנטה, תודה

לא רציתי לצרף קישור כי זה מה שקורה כשמצרפים קישור. מחקירת בזק שערכתי, מדובר ב- Epoché שמשמעותו ביוונית עתיקה "השהיה".
הרעיון המרכזי (לפי מיטב הבנתי) הוא להשהות את כל הידע המוקדם על המציאות (לשים אותו בצד, בסוגריים), כדי להתמקד בחוויה סובייקטיבית כלשהי ולבחון אותה במנותק מההנחות הקיימות במציאות.

התחום המדויק הוא לא לוגיקה אלא פנומנולוגיה, ואדמונד הוסרל ידוע כמייסדו.

לגבי החיפוש, כשאתה מוצא מונח בעברית בויקיפדיה אתה יכול לחפש דפים זהים בשפות אחרות (בצד ימין בשוליים "דף זה בשפות אחרות")

משהו מצחיק קורה לי
מצאתי את ההגדרה והיא אומרת כי אין מושא אובייקטיבי, אלא, מה שהתודעה שלנו בונה.
אני מביא את ההגדרה המלאה:
"מה"רעיונות" והלאה, הוסרל התמקד במבנים האידיאלים, המהותיים של התודעה. השאלה המטפיזית שפילוסופים מסוימים העמידו לגבי קיום של דברים "אמיתיים" (כלומר, האם יש ביסוס אמיתי לתחושה שלנו של העולם) לא הייתה בעלת עניין רב להוסרל. הוסרל הציע, כי העולם של האובייקטים והכוונות (האופנים השונים שאנו מכווינים את עצמנו כלפי דברים) מומשג בדרך כלל ב"יחס טבעי", שמאופיין באמונה כי לחפצים עצמם יש תכונות מסוימות ושכאשר אנו רואים את החפצים אנו מבינים אותם. הוסרל הציע צורה חדשה להסתכל על דברים, פנומנולוגית, שבה בוחנים כיצד אנו, באופנים השונים שהכוונה שלנו מכוונת אליהם, "מרכיבים" אותם (בניגוד ל"יוצרים" אותם)."

הנה הקטע החשוב.

"בגישה הפנומנולוגית, האובייקט אינו דבר חיצוני שבעצמו מספק אינדיקטורים של מה הוא (כפי שמקובל במדעי הטבע), אלא הוא צביר של היבטים תפיסתיים ופונקציונליים שמקובצים יחד תחת הרעיון של אובייקט הוא טיפוס מסוים. התפיסה של חפצים כדברים אמיתיים מקובלת על ידי הפנומנולוגיה, אך היא מוגדרת כצורה שבה אנו רואים את החפצים, ולא כמאפיין מהותי של החפץ. כלומר, אין שום דבר במציאות ובממשיות של החפץ שמייחד את החפץ הזה באופן שבו אנו רואים אותו – אם כי אנו בדרך כלל מייחסים את ההבדלים בין החפצים להבדלים אמיתיים ביניהם, כגון צבע."

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%9C

המצחיק בענין כי כהרגלנו בארוחת ערב שבת, אנחנו דנים בנושאים שונים עם הילדים (הנכדים עוד קטנים), ואתמול התפתח דיון מהוא הצבע האמיתי של האטמוספירה.
סיכמנו כי אינו כחול. ( פיזור ריילי). בני הציע אדום ועוד ועוד,
בסוף הגענו למסקנה כי צריך לחקור את מבנה העין וכיצד המוח מתרגם צבע.
ממש בעיית ה"אפוכה".

לפואנטה, תודה, יש לי קורבן שיסביר את זה, אבל היא (בתי) תגיע בסוף אפריל, אנסה להטריד אותה קודם לכן.
אולי יש לך את המושג בלועזית כמו אנגלית או לטינית, זה יעזור?
אולי זה דיסוננס? ומכאן דיסוננס קוגנטיבי?
זה יכול להסביר את ההתנהגות של שמעון שמסביבו הכל רמיה וחוסר ממשות והוא, הפתי, מאמין למודל שהוא בנה.
גם אם ההסבר נכון, הרי הספר "אפוכה" לתובנה מהי ספרות מול התחכמות.

המושג שייך לחקר הלוגיקה, ספציפית לידע על מהות הדברים בכלל ועל מבנה התודעה בפרט (כאשר מבדילים בין פעולה של התודעה ולבין התופעה שכלפיה היא מכוונת).
התהליך הזה אפשרי רק בהעדר התבססות על הנחות הקיום של העולם החיצוני, כאשר זה (ולא אחר) נקרא "אפוכה".
אני לא ממש הבנתי מה זה אומר אבל לפחות יש הסבר מדעי-פסיכולוגיסטי, וזה גם מסתדר עם "מערכת של עולמות החגים במסלולים נפרדים".

מזמין עוד הסברים כמו של שונרא ונציע זאת לועד הלשון המלקק.

אפוכה זה אפונה הפוכה אשר צמחה מחוץ לתרמיל.

קטילה מחויכת. כשיסבירו לך מה זאת אפוכה אנא ממך, שתף אותנו :)