“עלילה: 2 מסובכת וצפופה.
תובנות: 1 אין זמן לשטויות כאלה.
כתיבה: מתקרבת לדוח פסיכולוגי, יותר מכתיבה ספרותית.

הסיפור מורכב. שמעון, בנו של "רופא ללא גבולות", מנהל קשר עם אדווה שמנהלת יחסים עם..נשאיר לקוראי הספר.
ה"נובלה" מדביקה כמעט את כל התסביכים והמכשלות הפסיכולוגיות בשמעון המסכן וזאת בלי ידיעתו ובלי תובנותיו למצבו.

אם נשווה את הבעיות שנשפכות בספר הדק שלפנינו ל.. מיתולוגיה היוונית והפרשנות הפרוידיאנית שלה, נגלה, כי נעים ומרתק יותר לקרוא את האחרונה. שם יש ספרות, עלילה, ודרמה שבה בדרך כלל הגיבורים יודעים את ה"מוירה", הגורל המצפה להם ומנסים למנוע אותו. כל תסביך וסיבוך מתוארים בסיפור נפרד, קל להבנה ועיכול.
ואילו כאן, בוקה ומבולקה שנופלת על שמעון המסכן גם כשהוא מנסה לפתוח דף חדש.
ואולי, בסיום, רומז לנו הכותב כי בעצם יש כאן אוטוביוגרפיה, מי יודע?
האם זה מענין לקרוא? אולי את הפסיכולוגים או הפסיכואנליטיקאים שצריכים לטפל ב"שמעון" או מי שלא יהיה, או אולי הסטודנטים לפסיכולוגיה כניתוח מקרה בבחינות הגמר.

ועם זאת, נתקלתי במושג חדש הדורש הסבר :"אפוכה". המילה מהווה אחת מאבני היסוד להבין את הספר ואין לה ביאור אם כחלק מהכתיבה,או בנספח.
יש אפילו גם "ממלכת האפוכה הנצחית". אשמח לקבל הסבר לכך ולהחכים.”