ביקורות ספרים על הספר הבית בקצה הלילה

"אבל מה היה אחרי זה?" כך תמיד הפעוט או הפעוטה התורנים, כשאני מקריאה להם סיפור לפני השינה. "אחרי זה... המממ... הם חיו באושר ועושר עד היום הזה". "כן, זה ברור. אבל מה היה אחר כך?" "אחר כך? אחרי מה? אחרי שהם חיו באושר ועושר? הם המשיכו לחיות באושר ועושר" "אבל מה הילדים שלהם עשו?". זה פעוטה עקשנית במיוחד, זאת. לא רוצה לישון, ויהי מה. לא פשוט בכלל להתמודד עם זה. איפה שחרזדה וסיפורי אלף לילה ולילה שלה שתבוא ותחליף אותי? סאגה, במובן הלא מדוייק והכן שימושי שעושים במושג הזה בימינו, הוא פתרון מעולה לסופרים וכותבים שלא יודעים להפסיק את הסיפור, וחייבים לספר גם מה היה הלאה, א... המשך לקרוא

נצחיה

בביקורת של Dina על הספר הזה, שבזכותה שאלתי אותו בספרייה (תודה!), היא מציינת שזה סיפור "כמו פעם" ומדייקת. אכן ניחוח של ספרות "ישנה" עולה מהספר הזה, משהו לא מודרני, ללא פעלולים, בלי פלאשבקים לעבר וגיחות לעתיד, בלי (בכלל, ממש תענוג) הגיגים של הדמויות, עם מעט מאד מטאפורות – פשוט סיפור (פשוט) כמו פעם. ורק כשקראתי אותו הבחנתי עד כמה התגעגעתי לסיפורים פשוטים כאלה, שמספרים סיפור מרתק בלי להתיימר ובלי לנסות להדהים את הקוראים. הסיפור - המקיף בערך מאה שנים - מתחיל בתחילת המאה העשרים באמדיאו אספוסיטו, תינוק שהונח עם היוולדו על מפתן בית מחסה לתינוקות, קיבל את שמו ושם מש... המשך לקרוא

yaelhar

יש ספרים הזוכים לשיווק אגרסיבי ורבים נוהרים לקרוא אותם בשל כך, ולא תמיד יש לזה הצדקה. לכן הרגשתי ממש חובה להמליץ על הספר החמוד הזה עם הכריכה המהממת (ששלחה אותי לגוגל לחפש את המאיירת-תמר ידין) ושלא כל כך בלט בין אינפלציית הספרים החדשים לה אנחנו זוכים כל חודש. 'הבית בקצה הלילה' לא מתיימר לזעזע אתכם עם פרשיית רצח מסתורית, סקנדינבית או אמריקאית, או סוג חדש של רומן אירוטי שעוד לא כתבו עליו (יש כזה?). בחוויה שלי עם הספר הזה הרגשתי בעיקר את העובדה שלפעמים אפשר פשוט להנות מסיפור טוב, ממש כמו פעם, כשהיינו ילדים ואהבנו לשמוע סיפורי אגדות. הסאגה המשפחתית הנפרשת... המשך לקרוא

Dina