יוזף רות הצליח להרגיז אותי כהוגן.
כל-כך הכעיס אותי בחלקו האחרון של הספר, עד שמיד עם סיום הקריאה רציתי לדרגו בכוכב אחד.
בדרך-כלל אני משתדלת לא לתת לכעס להשתלט עלי. כמה פעמים שאפתי אוויר, נשפתי אותו ב"אוף" גדול ונרגעתי.
שיקול הדעת הכריע שלא לדרג את הספר, ולו בזכות הנובלה הראשונה הנפלאה.

הספר כולל שתי נובלות וסיפור קצרצר.
בנובלה הראשונה אומר המספר "כל הסיפורים קשורים זה בזה. או מפני שהם דומים זה לזה, או מפני שכל אחד מהם מוכיח את היפוכו של האחר". הדברים הללו מבטאים גם את הקשר בין שלוש היצירות שקובצו כאן.

הנובלה הראשונה – "אפריל – סיפורה של אהבה" היא סיפור על התאהבויות ממבט ראשון. היא רוויה בדמיון והיפוך, ברוח הציטוט שהבאתי מתוכה. מבצבצות בה גם טיפות של הומור מקסים.
הסיפור ממלא את הלב, יש בו תום וגם הרבה רוך. הוא מעורר שאלות על מהותה של התאהבות מהירה ומשכה.
הנובלה כתובה בפיוטיות נהדרת. כך היא נפתחת: "הגעתי בליל אפריל הרה גשם וכבד עננים. קרעי הצלליות הכסופות של העיר נישאו מתוך ערפל קלוש, ענוגות ומלאות חיים, כמעט נושאות שירה אל הרקיע."
לא תרצו להמשיך לקרוא?...

אהבתי והמשכתי בנחת רוח לסיפור הקצר הבא.

כאן כבר פחות התלהבתי.
הסיפור "בית הפאר ממול" הוא בן 3 דפים בלבד. הנושא הוא אדם שלא ידע אהבה מעולם, והקדיש את כל מרצו לעסקיו.
תאמינו או לא, לטעמי רצוי היה לקצר את הסיפור לדף האחרון, אולי אפילו לפיסקה האחרונה בלבד. הצמצום הזה היה מגביר שבעתיים את עוצמת הסיפור.

כך, מהר מאד הגעתי אל חלקו האחרון של הספר, שאותו אני פשוט מתעבת.
הנובלה "ניצחון היופי" עוסקת גם היא באהבה. אהבה חד-צדדית. כבר בתחילתה צצו פה ושם דעות שוביניסטיות על נשים. הבלגתי, בהתחשב בכך שאלו דעות שהיו נפוצות בשנות ה-30' של המאה הקודמת - זמן כתיבתה.
מכאן החלה הידרדרות נוראה.
ההוצאה הגדירה את הנובלה כ"סאטירה מרושעת". האישה מתוארת כאינטרסנטית, מניפולטיבית, היסטרית ומתחלה, בוגדת אך דורשת נאמנות, נחש שלא היה כדוגמתו. גם אם הסיפור הפרטי יכול היה להתרחש כמסופר, והיו ויש נשים מסוגה של הגברת, הנובלה מוצפת במשפטים מכלילים על נשים, שחורגים בארסיותם הרבה מעבר לדעות השוביניסטיות של זמנו. הם הופכים את הנובלה לכתב שטנה מיזוגני כנגד נשים.
מצאתי את עצמי שטופת זעם על יוזף רות, וגם מאוכזבת מההוצאה שראתה לנכון לפרסם את הנובלה הזו בימינו.

סיכום: אם, ממש במקרה, נופל הספר לידיכם, קראו את הנובלה הראשונה בשלמותה, ואת הפיסקה האחרונה של הסיפורון הקצרצר. הסתפקו בזאת.

מבחינתי, את הנובלה האחרונה "ניצחון היופי" אפשר לגרוס. יש להשאיר ממנה עותקים בודדים בלבד בספריות אוניברסיטאיות, שם יוכלו חוקרים לנסות ולהבין את נפשו המסוכסכת-בענייני-נשים של יוזף רות.

שלוש נובלות של רות הרואות אור בהוצאת תשע נשמות ובשיתוף המפעל לתרגום ספרות מופת של מרכז הספר והספריות.
כל אחת מן הנובלות נכתבה בתקופה אחרת בחייו של רות, ומעניין לראות כיצד מתעצבת כתיבתו עם השנים.

הנובלה הראשונה (45ע"מ) בשם אפריל נכתבה ב-1925, היא הנובלה המוקדמת ביותר בקובץ וגם האייכותית ביותר. יצירת מופת של פרוזה משובחת שזוכה לחמשה כוכבים לוהטים.
משפטים מהוקצעים ומשובחים לעייפה בכל עמוד. ציר הסיפור סובב סביב גבר אחד ללא שם, שתי נשים (אנה וקתה) ואהבה נכזבת. אדם מגיע ברכבת לעיירה שכוחת אל ומתאחסן במלון. אנה היא מלצרית במלון, בת עשרים ושבע, בלונדינית, מסורקת למשעי ויפהפיה. "היא נראתה תמיד כמי שזה עתה הגיחה מהמים. פניה היו כה מתוחים וחלקים, ומחלפות שערה המבריקות נמתחו ממצחה בחוזקה, כה רעננות ובלונדיניות. היו לה ידיים רזות וחזקות, אך ביישניות, והן נראו לי תמיד נבוכות".
אנה הגיעה מבוהמיה והייתה מאוהבת במהנדס שהיה מנהל העבודה במפעל בו עבד אביה. לאנה היה ילד מהמהנדס, אבל המהנדס התחתן עם אישה אחרת ונתן לאנה כסף בשביל הילד וכדי להתרחק ממנו. ליבה של אנה היה מאוהב במהנדס ולא יכל לפנות מקום לחיזוריו הנמרצים של גיבור סיפורנו.
גיבור הסיפור נוהג לאכול ארוחת בוקר בפארק שנמצא אל מול בית הדואר של העיירה. בקומה השניה של בית הדואר גר מנהל הדואר, "הוא מוכרח להביט תכופות אל השמים כדי שעיניו יישארו כחולות". בקומה זו החלון תמיד פתוח ויום אחד מופיע בו נערה יפת תואר, גיבורנו מבחין בה ומברך אותה לשלום בכל יום. מנהל הדואר נשוי לאשה מבוגרת ולזוג אין ילדים. האישה בחלון איננה אישתו. מי האישה? מה סודה? האם יממש גיבורנו את אהבתו אליה או אל אנה? שווה לקרוא.
" אני שותל את חוויותי כמו גפן בר ומתבונן בהן צומחות. אני עצל והלא-כלום הוא תשוקתי. ועם זאת, מאותה שעה שראיתי את הנערה בחלון חייתי במתח מתמיד שכמותו הכרתי רק בימי נעורי".

הנובלה השניה איננה משמעותית במיוחד, סה"כ 5ע"מ.

הנובלה השלישית (59ע"מ) "ניצחון היופי" אף היא יצירה נהדרת ומאוחרת של רות מ-1935, הכתיבה איננה פרוזאית כמו בסיפור הראשון, אך הסיפור מעניין וסוחף.
סיפורו של אדם טוב לב ונבון הנופל קורבן ברישתה של אישה יפהפיה, ממשפחה עשירה, אך טיפשה ובוגדנית. הדרמה ביחסיהם מתפתחת עד לסוף הטראגי.

מומלץ.

הנובלה הקצרה אפריל היא סיפורו של גבר המגיע לעיירה קטנה, מתאהב באישה ומבלה עמה יפה.
אך לאחר שהוא מעיף מבט בעיניה של נערה אחרת, מיסתורית ויפהפיה, לבו נשבה לחלוטין והוא נותר חסר אונים אל מול הידיעות שהוא מקבל עליה.
מה יבחר לעשות כעת?
בית הפאר ממול הנו סיפור קצרצר של גבר המשתכן במלון, אשר מחלונו משקיף על בית מפואר בו מתגורר קשיש הנראה אמיד אך ערירי. המבטים שהם מחליפים בינהם מסקרנים ומעוררי תיאבון ספרותי.
ניצחון היופי היא נובלה מאלפת, מושחזת, מלאת הומור אירוני מצוין. זהו סיפור מסגרת, בו המספר הנו סופר המעלה על הכתב סיפור ששמע מפי חברו הרופא, המתאר את קורותיהם של בני זוג שהיו חבריו. הבעל הוא דיפלומט, האישה היא בריטית יפה ומניפולטיבית, והרופא מגולל את קורותיהם מהרגע שפגש את הבעל, שנהיה חברו הטוב ביותר, דרך היחסים החולניים של בעל זה עם אשתו הבוגדנית, ועד סופם המר של נישואיהם.
יוזף רות היה אמן מבריק. כתיבתו ישירה, חדה, ריאליסטית, יש לו חוש הומור משובח ומבט מיוחד מאוד על העולם.
שלושת הסיפורים כתובים בגוף ראשון, ובשלושתם בולט המוטיב של ההתבוננות והצפייה.
הספר תורגם לעברית יפהפיה, ובסופו מצורפת אחרית דבר מרתקת פרי עטה של המתרגמת שירה מירון.
ממליצה מאוד לא לפספס מקבץ קטן ופנינתי זה.