ביקורת ספרותית על נפילה - נפילה #1 מאת לורן קייט
ספר מעולה

---

אוקיייי.
קראתי את הספר, ואח"כ קראתי את הביקורות כאן עליו, והגעתי למסקנה אחת:
אני (כנראה) קיטשית.
מסקנה בלתי נמנעת, האמת, ברורה מאליה אפילו-בהתחשב בזה שזה היה המוטיב שבחרתי בפרוייקט במגמת אומנות(לצורך ההשוואה, אחרות במגמה בחרו במוטיב המוות, או אפילו בסתם משהו קליל כמו מוטיב הראשים הכרותים. מהרגילים כזה).
אז נתחיל בספר-
מה. זה. היה.
קודם כל הכריכה-מושלמת. מושלמת. מושלמת. (הממ..משום מה אני מניחה שזה הגיוני שזה מה שאני חושבת).
האמת, אני מרגישה שהוא נכתב ממש בשבילי-פנימייה, מסתורין, משולשי אהבה-וכאלה שמסתבר שהם לא... .yup, that's me. definitely me.
לא יכולתי להפסיק, ברצינות. ועם כמה שהתקופה בלימודים הייתה עמוסה-פשוט התיישבתי כל ערב להמשיך לקרוא, מה שבד"כ לא קורה-כי בשביל זה יש שבתות.
עכשיו לביקורות שקראתי על הספר-התאכזבתי, האמת, אבל גם יכולתי להבין. נכון, מוזר שברגע אחד מיד תלמידה חדשה מתחברת עם כולם, וכולם עוזרים לה בהכל ובלה בלה...אבל בסוף בספר אפשר להבין מה ההיגיון פה, שאת זה כבר לא אספר(כאן מגיע האימוג'י של הקוף הסופר-חמוד שמכסה את הפה שלו).
(אני אציין שקראתי את הספר באנגלית, ושכבר נתקלתי בתרגומים שהיו פשוט...לא. וכן-זה בהחלט משפיע על חווית הקריאה).

» ביקורות נוספות של הילה (:
» ביקורות נוספות על נפילה - נפילה #1