בסיום הספר לא ידעתי את נפשי.
כבר בתחילתו הוא סחף אותי עם התעלומה המוזרה שלשמה האחות ליב הגיעה לכפר האירי הנידח הזה - אנה אודונול בת האחת-עשרה לא אוכלת כלום!
רק בגלל הסיבה הבלעדית הזו המשכתי לקרוא, לפחות כך חשבתי בהתחלה.
כשאתה נסחף לספר של תעלומה, וזה בערך הספר הראשון שקראתי שמתמודד עם מעשייה ותעלומות באופן כללי, לא ידעתי עד כמה אני אוכל סרטים של למה להפסיק לקרוא עכשיו כשבעוד עמוד ובעוד פרק יגלו לך פרטים ורמזים נוספים שיעזרו לך לפתור את המצוקה הזו של ליב - מדוע הילדה איננה אוכלת?
אני אוהבת כשהספרים הם מנקודת מבט של אדם שלישי, אפשר לומר, של סופר שמשקיף מהצד ויודע את נבכי לבבו ורעיונותיו של כל דמות ודמות.
כבר הזיתי אלפי רעיונות ברגע שהתקדמתי בספר של מה יכולה להיות הסיבה שאנה אינה אוכלת.
הסוף הפתיע אותי, יש לציין, לא העליתי על הדעת את הסיבה הזו, ואולי טוב שכך, אולי מוטב שכך, להיות מופתע מסיבה שלא חרשת עליה קמטים לפני כן.
הדמות של האחות ליב הנלחמת על אנה הדהימה אותי, אנה עצמה אולי ילדה תמימה, אך ילדה ככל שתהיה, היא מושפעת מגורמים חיצוניים ועל כך מתבססת עלילת הספר.
למדתי המון מהספר, כמעט בכל אחד מהפרקים הראשונים נעצרתי על-מנת לחפש את המושגים שהוזכרו באינטרנט על-מנת להבין טוב יותר את פרטי העלילה.
ספר מומלץ של סופרת טובה, אין ספק.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
