ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 15 בפברואר, 2018
ע"י boazbm
ע"י boazbm
למי שלא מכיר, ד"ר חיים שפירא הנו אדם, מורה וכותב מרתק. בין ספריו המופתיים, ניתן לכלול את:
"על הדברים החשובים באמת" "קהלת, הפילוסוף המקראי" ו"מחשבות לעת לילה" (יש לי את כולם)
בספרו הנוכחי, אולי האישי ביותר, נותן לנו שפירא מסע מרתק אל הילדות שלו, שורשיו, אופיו ומחשבותיו.
הספר נע בין סיפורי ילדות ומשפחה אישיים, למחשבות, תובנות ודעותיו של שפירא וכן לא מעט מהעדפותיו
ומושאי הערצתו התרבותיים ומאפשר לקורא ממש "להיכנס לראשו" (המעניין, החכם והמרתק)
קצת פנינים מעוררות מחשבה מהספר:
הגדרתו הפרטית למושג "הצלחה" – 1. להיות אדם טוב. 2. לדעת לאהוב. 3. להיות אהוד ואהוב ע"י
האנשים שמכירים אותך באמת. 4. לדעת להיות חבר. 5. לדעת לקבל את כל המר בחיים מבלי להיהפך למר.
6. להיות איש נדיב. 7. להיות במצב רוח טוב רוב הזמן. 8. להיות איש חכם ומצניע לכת. 9. להיות ממש טוב בתחום כלשהו. 10. כשתסיים את חייך, יהיו רבים שיתגעגעו אליך.
מחוכמתו של הרקליטוס – "הדבר היחיד שאינו משתנה הוא השינוי" "דבר לא ישרוד עם היפוכו ייעלם"
"אם כל אדם יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה, מצבו לא ישתפר. "היה עשיר" – איזו קללה מצוינת!"
"כל בני האדם חושבים, אך איש אחד שחושב נכון, שווה יותר מעשרת אלפים טועים" "כבה את הגאווה
באותה הזריזות שבה תכבה אש אשר אחזה בבגדיך" "הכול עובר, דבר לא נשאר"
תובנות מהעבר המתאימות לאקטואליה של היום –
על תרבות חוסר הסובלנות כיום בישראל, בארה"ב ובעולם כתב קארל פופר "פילוסוף המדע":
"סובלנות ללא גבולות, תוביל להיעלמותה של הסובלנות. אם נרחיב את גבולותיה של הסובלנות
ונכלול בתוכם את אלה שאינם סובלניים, ואם לא נהיה מוכנים להגן על חברה סובלנית מול המתקפה
של אלה שהסובלנות זרה להם, אזי האנשים הסובלניים יושמדו יום אחד, והסובלנות ביחד איתם"
כלומר – לפעמים עלינו להיות "בלתי סובלניים" על מנת להתנגד ולבער את מייצגי חוסר הסובלנות.
על הדמוקרטיה ובעיית הדמגוגיה (טראמפ, נתניהו ודומיהם)
ווינסטון צ'רצ'יל:
"הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר, מלבד כל שיטות המשטר האחרות שנוסו עד היום"
קרל קראוס:
"הסוד של הדמגוג, הוא להפוך את עצמו לטיפש כמו הקהל שלו, כדי שהם יאמינו שהם חכמים כמוהו"
על הבלבול העמוק הקיים כיום בין "אמונה במשהו" לבין שימוש בעובדות וחשיבה לוגית כדי לבסס
דעה, תובנה וידיעה כותב שפירא כפרפראזה ל"אנטיכריסט" של ניטשה –
"טיול מקרי בין כותלי בית חולים לחולי נפש מוכיח שהאמונה אינה מוכיחה דבר"
על תרבות דור ה Y ועידן עודף המידע והאפשרויות, כותב שפירא בפרק שלם, דרך המושג FOMO
(Fear of Missing Out) שאף "מתכתב" היטב עם הספר הבא שאכתוב עליו "דור ה-Y" תמר ועוז אלמוג.
רוצו לקרוא! קצת פחות שינה, קצת יותר חיוך דבילי והצקה לאחרים לשמוע תובנות ורעיונות...
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
