ביקורת ספרותית על קישון - דו שיח ביוגרפי מאת ירון לונדון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 16 בינואר, 2018
ע"י הלל הזקן


מאז יצא הספר לראשונה נוספו לו כמה וכמה מהדורות כולל זו החדשה שבידיי, 'שלכבודה' ויתר כנראה ירון לונדון על מראהו העדכני של כרסתן חביב-מקשיש (שימו לב לצילום שעל הכריכה המקורית: מרלון ברנדו נשען בנונשלנט על אניו מוריקונה) והלך על גרסת הקומיקס שאינה חושפת קמטים ומשקל, מטבע הדברים. ולא הייתי טורח על פתיח שכזה מעט עוקצני אילולא חשבתי שהפעם, בניגוד להטפות של המחנכת הרשעית מרים מזרחי, כיתה ה'2 בבית ספר "דקלים" דימונה - הקנקן אכן מעיד על מה שיש בו: מספר פסקאות חדות-מרגשות-מרתקות, במיוחד אלה בהן מספר קישון ז"ל על חייו הקשים במהלך ימיה האפלים של מלחמת העולם השנייה (פנטזיה מקאברית של יערות עד, שלג אינסופי ויצורים דמויי אדם שמשתדלים לשרוד), הטבולות (מה זה טבולות?! טובעות!) בים של ציניות דביקה, רפטטיבית ומעצבנת מייד אין לונדון, שמשתדל בכל כוחו להרים הנחתות לסוגיות שעליהן הוא כבר זכה לתשובות, נגיד, בעמוד שתיים...מה אתה ילד בן שתיים?! מה לא הבנת, מה?! קישון סבל פה במשך שנים מהתנכרות הבראנז'ה, גם כי היה עוף מוזר שדיבר במבטא מצחיק, גם כי לא היה מעולם מהחברה' של הפינג'אן במסחה ולא התחשמק לו ליישר קו עם דוקטרינת מפ"י, גם בגלל שדעותיו הפוליטיות לא תאמו את אלה שעמם בא במגע ביום-יום היצירתי והמקצועי, ובעיקר כי זכה להתפרסם בעולם וכפי הנראה עשה בוחטות בכיף, מה שהוציא לאנשים פה את העיניים. אז מה לא ברור? ויש (היה) לו בית כפרי באיזה פרבר בשוויץ, את מי זה מעניין?! עשרות אזכורים לעניין הזה בספר של 200 דף - הרגת אותנו.

אולי הספר נחשב לבאז בימי פרסומו לראשונה, עיין ערך הביקורות הנלהבות בסימניה, אבל היום הוא פשוט לא עובר. לא עבר אותי לפחות. הרבה מים מצחינים גלשו בארץ בשני העשורים האחרונים, מתה הבושה וכאלה; ראש ממשלה מקבל דיווידנדים על נכסים והשקעות בשווי מיליונים באמריקה והבן התכשיט שלו שורף אצבעות בבילויים מפוקפקים על חשבון משלם המיסים כאן בארץ - קישון לא במשחק בכלל. זוכרים על מה רבין התפטר בזמנו? אז כזה. לא יותר מבדיחת קרש בימינו. סערה בכוס מים. לונדון: "התעשרת?", קישון : "אני לא מתלונן. עבדתי כל חיי"... זעתי באי נוחות בכורסתי הנוחה, בוא נגיד ככה. מעניין שקישון מכנה את לונדון לכל אורך הספר "קאצ'ה פופצ'י" שפירושו בהונגרית מדוברת הוא "רקטום של ברווז". מקריות קוסמית? נעעע.

אלא שמעל לכל, מעניין לעניין באותו בניין כמו שאומרים, הספר הזה מקומם, פשוט מכיוון שאין בו חמלה. אפילו לא טיפה. בעיקר נדמה שלונדון לא הגדיר לעצמו את תפקידו בכוח עד עצם היום הזה: אם אתה ביוגראף, אז אתה מוסר את המידע ומקסימום מוסיף הערות שוליים פה ושם. ואם אתה בדו-שיח, אתה לא יכול להוביל את המרואיין לתהומות הנשייה של נבכי הנפש ובסוף לסנוט בו (לסנוט לו? איך אומרים?) - "אתה מריר", "לא נמאס לך?". מה אתה, אמא שלו? אני מניח שלונדון העריך את קישון, אולי אפילו יותר מזה, עובדה: טרח לטוס עד שוויץ, העביר שבוע לא פשוט של רוגע ופינוקים בבקתה הררית מפונפנת נטועה בירוק עד ובשלווה סטואית. ומה בסוף? ירד עליו ספר שלם, כינה אותו "בכיין" ו"נקמן", רמז שהוא "נהנתן" ו"יורד" והופ - מהדורה 12. נפגעתי עבור קישון, מה אני אעשה. כזה אני, רגיש ומטומטם.
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פואנטה (לפני 4 חודשים)
רק קפצתי לסלק נזקים עתידיים העלולים ליפול על ראשי בגין הפצת שמועה לא מבוססת על דירה בלונדון -
לא נשמע, לא קרה, לא נקרא ולא נברא.
פייק ניוז.
נ.ב. אנשים השקיעו כאן בתגובות, מר הלל הזקן הרגיש.
בוב (לפני 4 חודשים)
לירון לונדון יש לי יחס אמביוולנטי. ואלו הסיבות- מצד אחד, יגאל מוסינזון, יוצר ספרי חסמב"ה, ביסס את דמותו של ירון זהבי על זו של לונדון.
ירון לונדון כתב שירים נהדרים כגון מרדף:
https://www.youtube.com/watch?v=YC0gF0jZgxs

ועם זאת, יש בו שחצנות מחליאה. בראיון שערך לניסים סרוסי, השפיל אותו עד עפר ולאחריו ירד סרוסי מהארץ.
את הראיון המקורי לא ניתן להשיג. הוא "נעלם" מארכיוני הטלוויזיה הממלכתית, אולם הפרודיה מהראיון הזה ב'ניקוי ראש' עודנה קיימת להזכיר את מהותו של האדם:
https://www.youtube.com/watch?v=0mxAV9VNmw4
אירית (לפני 4 חודשים)
האימא שלי ז"ל הייתה אומרת: "תראי בתי היקרה, מה שלא תעשי ומה שלא תכתבי, תמיד תהייה ביקורת ,גם מהסוג הלא מחמיא... - אז תעשי מה שבא לך ורק תשתדלי לא להרע !"
אז ככה, ממש ככה אני עושה, משתדלת לא להרע, ואם לונדון בספר הזה, וקישון השתדלו לא להרע, אז דיינו, כי לונדון זה לונדון זה לונדון זה לונדון ואם לא אוהבים אותו- לא שומעים ולא קוראים אותו- למרות שהוא חד, שנון, מרתק ומעניין... וקישון הוא קישון הוא קישון הוא קישון ואין מה להכביר....
והביקורת שלך הייתה שנונה, חדה, ומלאת הומור, אז גם אתה אם כך יכולת להיות בברנז'ה...
תודה ויום נפלא !
מסמר עקרב (לפני 4 חודשים)
לונדון לגמרי מאוהב בעצמו. אז לונדון לא מחכה לי (גם שם אהיה לבד...)
אפרתי (לפני 4 חודשים)
קישון היה מוכשר בטרוף. גם לונדון מוכשר בטרוף, רק טרוף יותר קונבנציונלי, שגרתי. שידוך כזה אמור להפיק משהו נפלא, ולדבריך לא במיוחד. יכול להיות שלונדון יותר מאוהב בעצמו מאשר במושא הביוגרפיה שלו.
חבל שהנשמות הטובות לא פרגנו לאיש החכם שגרם לנו לצחוק כל כך הרבה.
אנקה (לפני 4 חודשים)
יפה מאוד הלל, השתבחת עם הזמן ;) תרתי משמע.
לונדון יודע יופי להעליב ולעקוץ. ממש חן צברי נוטף מכל נקבובית בפניו.
וקישון לגמרי כבודו במקומו מונח.
אחד הסאטירקנים הטובים ( אם לא הכי טוב) שקמו לנו כאן. את הונו הוא עשה מעבודת כפיו ביושר ובצדק. מה כל כך קשה כאן לאנשים לפרגן במדינתו הקטנה ? למה ?
באמת לא כל אחד הוא אפרים קישון שיצירתו מתאימה לקריאה גם במקומות אחרים על הפלנטה.
כל כך מוכשר שכל היצירות שלו שהופקו לסרטים או מחזות הצליחו גם אצלנו וגם בחו"ל.
שותה כוסית קטנה של פלינקה לזכרו.

כרמליטה (לפני 4 חודשים)
טוב שחזרת ה"ה (הלל הזקן - האדון הנכבד).
תענוג לקרוא.

נדמה לי שלונדון מעולם לא סבל מעודף חמלה, לפחות בכל הקשור לדמותו התקשורתית.
שונרא החתול (לפני 4 חודשים)
מאוד אהבתי את קישון אבל זה היה לפני שידעתי שהוא עשה לעצמו שם והון על גבי גגו הדולף של הצריף של סלאח שבתי במעברה ואז הלך וקנה לעצמו בקתה בשווייץ. # וזה בציניות, כמובן. #
You had me at Brando & Morricone
נכון לעכשיו, עבורי זו הביקורת המצטיינת לשנת 2018.
ואת הביוגרפיה של ירון רקטום-של-ברווז לונדון צריך לכתוב מישהו כמוך.
פואנטה (לפני 4 חודשים)
גם אתה יצאת טיפל'ה מריר אבל בכבוד...
שמעתי שללונדון יש דירה בלונדון. מה עם קצת מקוריות? כאילו דא!
אלון דה אלפרט (לפני 4 חודשים)
בו





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ